שִׁיר
הוּא עָרוּץ
לַחֲלוֹמוֹת,
לַתִּקְווֹת,
לַתְּשוּקוֹת.
רָצִיתִי לָשִׁיר
עַל עֵינַיִךְ
הָרוֹשְׁפוֹת
בְּהַקְנָטָה עֲדִינָה
קַנְטָטָה שֶׁלֹּא
נוֹלְדָה
וְרָצִיתִי לִפְצֹחַ
עַל יָדַיִךְ
הַמַּקְרִינוֹת
חוֹם סְגֻלִּי
מְהַפְנֵט וּמְמַּגְנֵט
שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּשֵּׁר
אַךְ לֹא יָכֹלְתִּי
לְהִנָּתֵק מִשְּׂפָתַיִךְ
הַחֲמַצְמְתוּקוֹת,
הַפְּעוּרוֹת בְּמִין
שִׁכְרוֹן חוּשִׁים
שֶׁנָּמַס וְנָמוֹג
כַּאֲשֶׁר
כָּתַבְתִּי לָךְ
שִׁיר