שיר חורף

אֲנִי מְשַׁוַּעַת לְפַּחְמֵימוֹת מְנַחֲמוֹת
דַּלְיָה רַבִּיקוֹבִיץ רָצְתָה וָנִיל
וָנִיל זֶה לְמַתְחִילוֹת, מֹתֶק
אֲנִי רוֹצָה אֶת הַדָּבָר הָאֲמִתִּי
לִמְצֹץ עוּגוֹת שְׁמָרִים לַחוֹת
לְלַקֵּק אֶת הַשֻּׂמְשׂוּם שֶׁל כָּל הַבּוּרֵקָסִים
וְאַחַר כָּךְ לִנְגֹּס
בַּמְּשֻׁלָּשִׁים, בַּמְּרֻבָּעִים
אֶחָד אֶחָד אֲנִי רוֹצֶה
לִבְדֹּק אֶת כָּל הַצּוּרוֹת
אֲנִי רוֹצֶה לְהַרְגִּישׁ אֶת כָּל הַמָתוֹקמָלוּחַ
מַחֲלִיק לִי פְּנִימָה לְתוֹךְ הַנְּשָׁמָה
הַלַּיְלָה צְפוּיָה קָרָה
בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים

עכשיו

הָיִיתִי רוֹצָה שֶׁתֵּדַע
הָאַהֲבָה שֶׁלָּנוּ פּוֹעֶמֶת בָּעוֹלָם
יֵשׁ לָהּ חַיִּים
הָאַהֲבָה שֶׁלָּנוּ מְעַשֶּׁנֶת עַכְשָׁו
הַנְּשִׁימָה שֶׁלָּהּ נַעֲשֵׂית כְּבֵדָה
הָעֵינַיִם שׁוֹקְעוֹת לְתוֹךְ עֲרָפֶל לִילָכִי
נַעֲשָׂה לָהּ חַם
הִיא חַיֶּבֶת
עַכְשָׁו
הִיא לֹא תְּחַכֶּה לָנוּ
הָאַהֲבָה שֶׁלָּנוּ
הִיא חִכְּתָה מַסְפִּיק
הָאַהֲבָה שֶׁלָּנוּ
יוֹדַעַת לְחַכּוֹת
לֹא
בְּעֶצֶם הִיא לֹא יוֹדַעַת