שִׁיר הוּא דָּבָר עָדִין כְּמוֹ קְרוּם דַּקִּיק עַל הָרִשְׁתִּית
שֶׁנָּכוֹן לְהִקָּרַע כָּל רֶגַע וְלִגְרֹם לְעִוָּרוֹן.
שִׁיר הוּא פִּקָּחוֹן עֵינַיִם, תּוּגַת הַחֹמֶר הַמִּתְנַפֵּץ
לְאַלְפֵי רְסִיסִים שֶׁכָּל אֶחָד מָהֵם מֵכִיל
אֶת זִכָּרוֹן הַכְּאֵב אֲשֶׁר לְמַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית
אוֹ אֶת נְקֻדַּת הָעִצָּבוֹן הָעֲמֻקָּה בְּיוֹתֵר
שֶׁלִּפְנֵי צַעַר הָעַכְשָׁוִי הַמִּתְפַּשֵּׁט כִּיקוּם
מִימוֹת הָעֵץ הַנֶּחְמָד.