*

בִּרְבוֹת הַיָּמִים אָבוֹא
בְּסוֹף הַיָּמִים אֶסְתַּיֵּם,
אֶהְיֶה נִזְכֶּרֶת וּדְרָמָטִית
אֶהְיֶה רוֹצָה שׁוּב לַחֲזֹר.

בִּרְבוֹת הַיָּמִים אֶהְיֶה יַלְדָּה
כָּל-כָּךְ נֶאֱחֶזֶת בְּמָה שֶׁהָיָה,
וְאֵיךְ זֶה מַרְגִּישׁ לִהְיוֹת קְלִילָה
לֹא אֵדַע לְעוֹלָם.

כִּי בִּרְבוֹת הַיָּמִים כְּשֶׁאָבוֹא
מוּל מַרְאָה דְּהוּיָה,
אַבְחִין בְּסִימָנֵי הַזְּמַן
וּבְסִימָנֵי הַלֵּב הַנִּשְׂרָךְ אַחֲרֵי.

*

אַתְּ יְכוֹלָה לִלְבֹּשׁ אֶת הַשִּׂמְלָה הַזּוֹ
לִתְפֹּס בַּפֶּרַח אֶת הַחֲרָדוֹת,
הַמּוֹנִית מְחַכָּה בַּפִּנָּה
תֵּלְכִי כַּמָּה צְעָדִים,
בְּדִיּוּק כָּאן
עָמַד הַלֵּב שֶׁלָּךְ
לִפְנֵי שָׁנָה.
הַיּוֹם
אַתְּ רוֹאָה,
פְּרָחִים יְכוֹלִים לִפְרֹחַ
הַשֵּׁדָה הָאֲדֻמָּה רוֹבֶצֶת בַּפִּנָּה
מִתְנַדְנֶדֶת,
אַל תִּפְתְּחִי.
עִצְמִי אֶת הָעֵינַיִם,
מָה הַדָּבָר הַנּוֹסָף שֶׁרָצִית?