שיבת קרוזו
אַחֲרֵי שָׁנִים הַרְבֵּה,
הוּא חוֹזֵר.
לֹא רוּחַ, לֹא אָדָם,
מַשֶּׁהוּ בֵּין לְבֵין,
עִם מֶלַח וְדָם עַל הַמַּגָּפַיִם
וּמַפּוֹת מְקֻמָּטוֹת בְּכִיסֵי הַמְּעִיל
שֶׁפַּעַם גָּנַב מֵחַיַּל גּוֹסֵס.
בַּבַּיִת, הַבָּתִּים בָּעֲרוּ.
בַּבַּיִת, הַנְּהָרוֹת זָרְמוּ כִּימִיקָלִים.
בַּבַּיִת, הַיְּלָדִים בָּנוּ טַנְקִים וּפְצָצוֹת מֵעֲצָמוֹת.
לָכֵן בָּחַר לְהַפְלִיג.
הָאִי קָטָן יוֹתֵר עַכְשָׁו.
אוֹ אוּלַי זֶה הוּא שֶׁגָּדַל, מְנֻפָּח
מִכָּל הַשָּׁנִים שֶׁהוּא רָאָה בַּסִּיּוּטִים
אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים.
הָעֵצִים זוֹכְרִים אוֹתוֹ,
עַל אֶחָד אֲפִלּוּ לֵב קָטָן עִם שְׁנֵי שֵׁמוֹת.
הַסְּלָעִים שָׁכְחוּ, כְּדַרְכָּם
וְהַיָּם שָׁר הִמְנוֹן חָדָשׁ
לִשְׁחָפִים בְּצֶבַע אַחֵר.
הוּא מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹתָיו שֶׁל שֵׁשֶׁת,
שֶׁהַזְּמַן וְהָאַשְׁמָה נִקְּרוּ.
הוּא מוֹצֵא אֶת פִּי הַמְּעָרָה שֶׁשִּׁמְּשָׁה לוֹ מִקְלָט,
חָסוּם בִּגְּפָנִים כְּבֵדוֹת.
הוּא מוֹצֵא אֶת עִקְבוֹתָיו מֵאָז,
זְעִירוֹת וּמְגֻחָכוּת,
מֻטְבָּעוֹת בַּבֹּץ כְּמוֹ פְּרָחִים שֶׁאָסְפָה פַּעַם
מִישֶׁהִי שֶׁאֶת שְׁמָהּ מֵעוֹלָם לֹא יָדַע.
בַּלַּיְלָה הוּא כּוֹתֵב מִכְתָּבִים לְאַף אֶחָד.
בַּלַּיְלָה הוּא חוֹלֵם עַל עָרִימִתְפּוֹרְרוֹת,
עָרִים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאָה,
עָרִים שֶׁאוּלַי מֵעוֹלָם לֹא הִתְקַיְּמוּ,
(לִפְעָמִים עָפוֹת שָׁם צִפּוֹרִים בְּלִי כְּנָפַיִם).
עִם בֹּקֶר,
הוּא מַשְׁחִיז עָנָף.
מְשַׂרְטֵט עִגּוּל גָּדוֹל בַּחוֹל.
נֶעֱמָד בְּתוֹכוֹ,
וְלוֹחֵשׁ:
עַכְשָׁו זֶה הַבַּיִת. זֶה שָׁלוֹם. זוֹ שִׁכְחָה.
תגובות