יֵשְׁנָם יָמִים שֶׁל צֵיד רוּחוֹת הַיַּעַר
יֵשְׁנָם לֵילוֹת כְּסּוּפִים שֶׁל קֶסֶם הַלְּבָנָה
בָּהֶם בְּאֹפֶן לֹא מֻסְבָּר, הוֹפֵךְ אֲנִי פִּתְאֹם
שִׁיר אִינְדִּיאָנִי –
זוֹלֵג חֹפֶשׁ וְקָשׁוּר בִּרְצוּעוֹת נֹגַהּ
אֶל עֵץ אַדִּיר פֹּארוֹת עַל גְּדַת הַנָּהָר,
אֲנִי חוֹלֵף עִמּוֹ אֶת עוֹנוֹת הַשָּׁנָה
לֹא בְּלִי הַשְׁגָּחַת הַוָּאקָאן טַאנְקָה *
הַשּׁוֹלֶטֶת בַּיְּקוּם
וּבִי

אֶל הַיֹּפִי, חַכְלִילֵי הָאוֹר הַשָּׁלֵם בְּהִשָּׁפְכָם הַיָּמָה,
הַנִּיחוֹחִים הַמְּשַׁכְּרִים שֶׁרַק מְתֵי מְעַט
יוֹדְעִים לָבֶטַח מְקוֹרָם,
עִקְבוֹת הַתְּאוֹ הַצּוֹעֵד קוֹמְמִיּוּת
לִשְׂדוֹת יַעַר אוֹ לְצֵל הָרִים,
מְעוּף הַדְּבוֹרִים הַמּוֹצְאוֹת אֶת הַטּוֹב בַּדְּבָרִים
אַךְ בּוֹ בַּזְּמַן יוֹדְעוֹת תְּלָאוֹת הַיַּעַר לְהַמְתִּיק
וּמְשׁוֹרְרוֹת
מוּל חַלּוֹנוֹ הַמִּתְנוֹדֵד 
שֶׁל בֵּית וִיגְוָאם עַתִּיק

מִתּוֹךְ הַשִּׁיר אֲנִי שׁוֹאֵף לִפְרֹץ
כַּעֶפְרוֹנִי הַמְּצֻיָּץ הַמְּשַׁחֵר
לְהָעִיר אֶת זְקַן הַשֵּׁבֶט,
הַיּוֹשֵׁב כְּהֶרְגֵלוֹ נִנּוֹחַ עַל כִּסְאוֹ
מְקֻשָּׁט בְּנוֹצוֹתָיו, בְּשַׁעֲרֵי כְּפָרוֹ 
פּוֹתֵר חִידוֹת וַחֲלוֹמוֹת וּמְעַשֵּׁן
וּמְמַלְמַל בִּשְׂפַת הַלֵּב
שִׁירֵי חוֹתְרֵי קָיָק קְדוּמִים,
חֲלוּצֵי הַמַּעַשׂ
אֲשֶׁר בִּתְמִימוּתָם טָבְעוּ בְּנָהָר גּוֹאֶה
וְנִשְׁמָתָם 
עוֹדֶנָּה מְחַפֶּשֶׂת נְתִיב מִלּוּט לַיָּם
אוּלַי אֶל שְׂדוֹת הַצַּיִד הַנִּצְחִיִים חֶפְצָהּ
הִיא מְשַׁיֶּטֶת מַעְלָה
וָהַלְאָה,
גּוֹבֶרֶת עַל קִצָּהּ

*הרוח הגדולה