close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • רחפנים עד מעבר היבּוֹק

    בלפור חקק | סיפורים | התפרסם ב - 18.05.23

    סיפור עתידני


    א.

    זה התחיל במודעה בעיתון שהכריזה על כך שחברת "רב קו" פתחה משרדים בקומה 17 של 'מרכז כלל' בירושלים. קצת הפריע לי ש'מרכז כלל' נבנה על חורבות בית ספר שלי. בשנת 1977 עברתי סמוך לבית הספר וראיתי שהוא מגודר. היתה מודעה: "סכנה כאן בונים". זמן קצר אחר כך התברר לי שהכוונה היתה "סכנה כאן הורסים". הרסו  את בית ספר 'אליאנס', ובנו על חורבותיו את 'מרכז כלל'. בקדמת הקניון המסחרי הענק הקימו שחזור השער המקורי של בית הספר ושתי גדרות גידמות צמודות אליו. נעצבתי אז על חורבן בית ספרי, ולא פעם אני מגלה שאני חושב עליו ומתרפק על השער שנותר ברחבת מרכז 'כלל'.

    בחרתי לי בוקר פנוי במיוחד ונסעתי ברכבת הקלה אל 'מרכז כלל'. עליתי במעלית נוחה ומהירה אל קומה 17 והגעתי אל משרדי "רב קו".

    "עדיין לא מגיע לך 'רב קו זהב', המקנה לך נסיעה חינם," אמר לי איש דומה לנביא ישעיהו.

    "יש לי עדיפות למשהו אחר?" שאלתי.

    הוא בדק את מספר הזהות שלי, דפדף במחשב שלו, והפתיע אותי כאשר לחש: "יש לך זכות לקבל 'רב קו עתיד'."

    "ומה זה אומר," שאלתי.

    "עם הרב קו הזה אתה מקבל זכות לעלות על רחפן שלוקח אותך אל העתיד."

    "קניתי," אמרתי, וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות.

    ישעיהו קם ממקומו ונתן לי אֵת דיגיטלית.

    "גש עכשיו," אמר לי, "לקומת הגג של 'מרכז כלל'. שם מחכה לך רכֶּבֶל שייקח אותך לשׂדה תעופה עטרות. שם מחכָּה לך תחנת רחפנים."

    נפרדתי מישעיהו בלחיצת יד ידידותית, והיתה לי תחושה שבמגע ידו הועבר אליי שְבב שמאפשר רחיפה ברחפן העתיד.

    יוצא לשייט בין גלקסיות (עיצוב: תפארת חקק)

    ב.

    כשהרכֶּבל נחת בשׂדה תעופה עטרות, חיכו לי צוות צעירים נחושים בסרבּלי טיסה. בידיהם היו מכשירי אייפֵּד, ועל המסך רצו פסוקי נבואה. הם מלמלו פסוקים כמו היו חבל נביאים, והובילו אותי אל 'רחפן העתיד'.

    כשעליתי על הרחפן ראיתי לראשונה מן המִצפּור הגבוה שלי את התחנה של "חברת הרכבת העות'מנית יפו –ירושלים והסביבה", שהִפעילה את הרכבת הראשונה ב-1892. באתי לראות את העתיד, והנה נגלָה לי העבר… ראיתי מן המצפור שלי את המרחק בין תל אביב וירושלים, ודמיינתי את עצמי כותב סיפור אוטופי על המתח בין תל אביב וירושלים. ממרום הרחפן שלי, כשאני צופה בו- זמנית אל העבר והעתיד, תכננתי רכבת עילית שטסה מעל הערים. היא לא תיקָרא "אוריינט אקספרס", אמרתי לעצמי, אלא "ירושלים אקספרס". כי מציון תצא בּשׂורה, ומסילוֹת ממוחשבות מירושלים.

    'העתיד שלנו יתקן את העבר', החלטתי שזה יהיה המסר של הרומן האוטופי שאכתוב. הרכֶּבת במאה התשע עשרה תוכננה על ידי הגרמנים הטמפלרים, נסללה על ידי כוח עבודה טורקי, נוהלה ברשלנות על ידי קציני המנדט הבריטי, ונשכחה על ידינו היהודים.

    נצמדתי לרחפן שקיבל את השם "היהודי הטוב". כיהודי טוב, חשבתי לעצמי, שעליי לראות את העתיד טוב יותר מקודמיי. החכמים שקדמו לי בדורות העבר צפו בירושלים וראו בה "תשעה קבּין של יופי". הרחפן שלי מחפש איך להפוך את הקבּין לשְבבים ולמקורות אנרגיה שיועילו לשמה הטוב של ירושלים, בכל הסינדרומים של ירושלים, שחוברו בכל השׂפות.

    אני טס מאה שנים קדימה, רואה איך הפכו כל המקומות הקדושים בירושלים לעיר עילית, שמרחפת מעל ירושלים תחתית. זכרתי שכאשר עליתי על הרחפן, ירושלים נראתה שקועה בתרדמה מכוסה ענן של פיח.

    אני שט עכשיו מעל ירושלים תחתית, מעליה בנויה באוויר ירושלים עילית, ושם כל המקומות הקדושים. לא ייאמן, כל המקומות הקדושים מרחפים עכשיו באוויר. האוויר כאן עכשיו טוב יותר, צלול יותר, טהור יותר.

    כמה טוב, חשבתי לעצמי שהבּעלוּת על הנכסים הקדושים כאן במתחם הגלקסיות אינה שייכת עוד לאיש עלֵי אדמות. הם מתנהלים עכשיו בשליטה דיגיטלית של כוכב חיצון מֵעל: 'ירושלים של מעלה'. אין צורך עכשיו לבנאֵם את ירושלים, אין צורך להעביר אותה לשליטה של ועדה מטעם האו"ם. הכוכב החיצון ביטל את שמו הלטיני הקודם (שאינני יודע מהו), ומעכשיו הכריז על עצמו כוכב זה בשמו החדש 'ג'רוזלמוס'- ירושלים של מעלה. הר הבית כולו הועלה במנופים טכנולוגיים לאוויר, והוא שט בענן, מנוהל ונשלט על ידי כוכב ג'רוזלמוס. אני צופה מוקסם בכותל המערבי: הוא שט מולי בענן של מעלה. יהודים מגיעים אליו ברחפנים, מתפללים בו כמו בימי קדם, ועל אבני הכותל מותקנים צגים אלקטרוניים. אייקוֹנים על המסכּים מכוונים את המתפללים לכל התפילות, וגם למזמורי תהילים. לענן, שעליו מותקנת עכשיו 'העיר הקדושה', צמוד מינחַת מטוסים, ומגיעים אליו תיירים מכל העולם.

    המראות שאני מתאר כאן על הר הבית וה'כותל' הם אמת, ולא חוויה דתית שחוויתי. מה שחוויתי כאמת, הוא אמת. הדברים שאני מספר כאן הם עובדות, ואין זה 'סיפור קדוש'. מאז ילדותי אהבתי מדרשי אגדה של חז"ל, אך אני כותב עובדות ולא מדרשים. כל ילדותי אהבתי סיפורי אגדות וחייתי בתוך האגדות, אך כשאני נדרש לצאת למסע בין הגלקסיות, אני מחויב לאמת בלבד.

    בין גלקסיות ההשגחה (עיצוב: תפארת חקק)

    ג.

    אני משייט ברחפן ער לחלוטין והדברים אינם נכתבים בשעות שֵינה. כדי להמשיך לכתוב לכם בשׂורות אלה מן העתיד. חשוב שתדעו:

     אני כותב מאה שנים קדימה בזמן, ובכל זאת רוח בלתי צפויה מסיטה אותי מדרכּי. אני צופה במפות של ' google earth '  הנשקפות לי בענן, מאלתר לי סיור לצורך הסיפור האוטופי שאכתוב. לא ברור לי במהלך הסיור, איך מעורֶבת בסיור שלי ההשגחה העליונה, מעבר לטכנולוגיות המקיפות אותי. השבבים מפעילים את כל הגופים השטים סביבי, כולל אניות אלקטרוניות השטות בחלל בִּמְקום לשוט על גלי הים. רב חובל עומד על סיפור האנייה השמימית, צופה סביבו בטלסקופ. היומן המונח סמוך להגה האנייה משתמש במונח 'סחר שמימי' ולא 'סחר ימי', כפי שהייתי רגיל לכך, בהיותי כאן במאה שעברה.

      מבט לירושלים של מטה מגלה לי, שכוכב ג'רוסלמוס הוריד מקדש יפה ומפואר להפליא למקומו הנכון בהר המוריה. המתכנתים של ג'רוסלמוס חישבו את מקומו של גורן ארוונה היבוסי, שעל אדמתו נבנה מקדש דויד ושלמה. המקדש ירד ממש מן השמים אל מקומו עלי אדמות. מעניין אם ישעיהו, ממרכז "רב קו" בקומה 17, הוא המתכנת של ג'רוזלמוס והוא זה שהוריד לארץ את מקדש היהודים.  בעבר קראתי לא פעם מדרשים יהודיים שבית המקדש השלישי יירד מן השמים למקומו עלי אדמות. מדהים לראות עד כמה נבואה זו מתממשת עכשיו. הר הבית הישן מרחף בענן של מעלה, אך במקומו נמצא עלי אדמות בית המקדש השלישי!

     זכור לי בילדותי שלימדו אותנו שהארץ היא 'ארץ זבת חלב ודבש'. היום ממרחק הזמן שְמה שוּנה. היא מכוּנה 'ארץ זבת חלב וּשְבב'. השבבים מנהלים שם הכול.

    הר הבית הישן שהכרתי לפני מאה שנה מרחף באוויר, ושיירות של מתפללים מוסלמים עולים אליו ברחפנים. מן הרחפנים נסללת מסילה של רכֶּבל ל'שער המוגרבים' העליון, המרחף באוויר. אז (במאה הקודמת) קראנו לתופעה זו "רכבת אווירית". עכשיו הכול מתנהל באמצעות אלגוריתם שכתבו מתכנתים, ואיש לא רואה בזה נס. הר הבית הישן מרחף למעלה יחד עם מסגד אל אקצה ו'כיפת הסלע', ואינו רואה בעוינות את המקדש היהודי שתפס את מקומו בירושלים תחתית. הוא גאה במקומו החדש בירושלים של מעלה, מוקף רחפנים של מוסלמים מכל העולם. אני חש באוויר שלום עולמי ושלווה קוסמית.

    מן הרחפן שלי הכול נראה מושלם, אך נדרשתי כל הזמן לדריכות ולערנות. הבעל שם טוב אמר: "האדם נמצא במקום שבו נמצאת מחשבתו. ודא שמחשבתך נמצאת במקום שבו אתה רוצה להיות". הייתי דרוך מאוד שלא לחשוב על המאה שעברה ועל המקומות שמהם נפרדתי. ידעתי שעליי להיות מרוכז מאוד במסע הזה, שמא הרחפן שלי יילך בעקבות  מחשבתי ואצנח מאה שנה אחורה, ל'שער האליאנס' במרכז 'כלל' בירושלים.

    שער בית ספר אליאנס (עיצוב: תפארת חקק)

    ד.

    אומרים שאדם הכותב מסע מתרשם לפעמים ממסעו, והוא קורא לו "המסע של חיי". אם אדם מקבל "רב קו עתיד", והוא חי מאה שנים קדימה, ודאי שיגדיר זאת "המסע של חיי". לא ברור אז, אם אלה חייו הראשונים או השנִיִים, כי במקרה הזה, אדם חי רק פעמיים. ברחפן אני יכול במסע הזה להקיף את העולם, לצפּות בו בתוך הגלקסיה של שביל החלב.  אני מביט וזוכר בחיוך את ז'ול ורן, "מסביב לעולם בשמונים יום". הבטתי מן המצפּור של הרחפן שלי על כדור הארץ, ולא פעם נזקקתי לזכוכית מגדלת לזהות את הארצות. לצערי, הכדור אינו מפה מודפסת, כמו שהורגלנו לראות זאת בבתי הספר, בהיותנו ילדים. לכן, לא ידעתי לפעמים מה שם הארץ שראיתי. אין גם צבע שונה לכל יבשת, כמו באטלס שלמדתי בו בשיעורי גיאוגרפיה. האטלסים המודפסים הוכנו על ידי כַּרטוגרפים,  אך כדור הארץ  הוכן על ידי ההשגחה העליונה. האלגוריתמים של ההשגחה לא נחשפו מעולם. אינני יכול במסע הזה לשער כמה מיליארדי כוכבים וגלקסיות מקיפים אותי.

    מכֵּיוון שאני איש של מילים, חלמתי תמיד להגיע אל העתיד. לא היה ברור לי לאורך המסע, אם אדם היוצא לעבר העתיד, רואה את העתיד כפי שיתממש בעוד מאה שנה, או שיש לו הזכוּת לבחור את העתיד המתאים לו. האם יכולתי לנסוע אל עתיד אחר? אינני יודע. השתדלתי במסע אל העתיד להיות נאמן לעצמי ולתאר לכם מה שראיתי בעתיד. במסע אל העתיד תמיד עוברת בּך התחושה, שאינך יודע אם הגופים הסובבים אותך ברחפנים של מעלה, הם אכן קיימים סביבךָ, או שהם מרחפים בתודעתךָ. ובכל זאת: חובת הנאמנות לדיווח, מחייבת אותך לכתוב כל מה שראיתָ. גם דברים המתקיימים בתודעה הם אמת.  על כן, כל מה שראיתי הוא אמת. מעציב היה עבורי לגלות שאני צופה במראות על מסך ענק של 360 מעלות, ולכן לא ידעתי תמיד אם נחשפתי לכל המראות והקולות. ייתכן שהתעלמתי בדיווח שלי על העתיד ממרחבים שלא קלטתי, מקולות שלא שמעתי. הרחפן שלי טס במהירות בין הכוכבים והגלקסיות, וייתכן שחלק מן המראות שלא ראיתי השלמתי אותם באמצעות הדמיון.

      מכיוון שאני איש של מילים, אני רואה חובה להשאיר את יומן המסע הזה לדורות הבאים. אם לא ארשום זאת, איך תדעו שזו ההרפתקה הגדולה ביותר של חיי. אם לא זכיתי עד כה בעיטור כבוד על חיי הראשונים במאה הזאת, הרי ראוי שאכתוב לכם הדורות הבאים בתמציתיות את סיפור המסע שלי במאה הבאה. עצרתי לרגע את מרוץ החיים במאה הקודמת, כדי לספר לכם על החיים במאה הבאה. עליכם לדעת: עשיתי כמיטב יכולתי לספר לכם בלשון עבר על העתיד.

    בין גלקסיות בחלל החיצון (עיצוב: תפארת חקק)

    ה.

    וכאן אני מגיע אל סיום המסע:

    מכיוון ששַבתי לאחור אל המאה הזאת בלי הכנה מראש, אינני יודע מה היה אורכו של המסע. חזרתי למאה שלנו בהיסח הדעת. זכרתי שלמדתי בבית הספר שגם "משיח בא בהיסח הדעת". אינני יודע אם היו סכּנות במסע הזה. ראיתי לא פעם אסטרואידים, אך לא זכור לי שהם סיכּנו את חיי. הייתי כנראה תחת הניווט של המתכנת ישעיהו, שידע לנווט את מסלול הרחפן בתָכנַת ווייז שמימית וּבֵין גַלקטית. בשובי למשרד בקומה 17 בבניין 'כלל', אמר לי ישעיהו שהסיפור שאכתוב יהיה חלק מסיפורי המסעות החשובים, סיפור מסע חסר גבולות.

    זו חוויה יוצאת דופן לאדם להקיף את כדור הארץ, להקיף את הגלקסיות ולחזור אל מולדתו, אל מקום מגוריו. נדמה היה לרגע, שכאשר יצאתי בסוף המסע מן הרחפן ומן העתיד במעבר צר אל ירושלים, שהשם של המעבר הזה הוא "מעבר היַבּוק". במעבר הזה, לפני אלפי שנים, יעקב נאבק עם המלאך, כך למדנו בכיתה ב'. כאשר גָבר יעקב על המלאך, המלאך העניק לו את השם "ישׂראל":

    בראשית ל"ב:

    וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר.  וַיַּרְא, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע, בְּכַף-יְרֵכוֹ; וַתֵּקַע כַּף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ.  וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי, כִּי עָלָה הַשָּׁחַר; וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ, כִּי אִם-בֵּרַכְתָּנִי.  וַיֹּאמֶר אֵלָיו, מַה-שְּׁמֶךָ; וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב.  וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ–כִּי, אִם-יִשְׂרָאֵל:  כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל.

    רק בַּשיבה שלי מן העתיד, הבנתי את השם ישׂראל.

    בלפור חקק

    בלפור חקק, משורר, סופר ופובליציסט שימש יו"ר אגודת הסופרים העברים בישראל (2011-2005). נבחר לחתן תנ"ך עולמי לנוער ב-1965 ואחיו התאום הרצל היה סגנו. פרסם עד כה 8 ספרי שירה (יער כלולות, ואז בקץ היוחסין, זריחה בין הזמנים, משורר של חצות ועוד) וכן בשיתוף אחיו הרצל כתב ספרי מחקר, לקסיקון לשון וספרים לילדים. שימש כותב תוכניות לימודים ומפקח במשרד החינוך.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 2
    • 5

    תגובות


    2 תגובות על “רחפנים עד מעבר היבּוֹק”

    1. בתיה חרמון הגיב:

      מ ק ס י ם.!!!
      תודה רבה .

    2. צדוק עלון הגיב:

      יפה וקולח ומאשש את המחשבה שהמסע האמיתי הוא המסע של הנפש בתוככי עצמה.
      צדוק

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    יְחִידָאִיִּים

    עירית אבני כהן
    לִפְנוֹת בֹּקֶר נִשְׁמָעִים תְּחִלָּתָם שֶׁל סְדָקִים, בַּקּוֹמָה הַחֲמִישִׁית שׁוֹבְרִים קִירוֹת מְזִיזִים...

    שיויתי לגשם / סריגים שקופים

    אפרת קוזין
    שיויתי לגשם כְּמוֹ נָזִיר הַמַּמְתִּין לִשְׁעַת חֶסֶד כְּמוֹ אֲדָמָה בְּקוּעָה פְּעוּרָה שְׁסוּעָה...

    ממשה עד משה

    יובל ששון
    אֶפְשָׁר שְׁאֵלָה עַל מֹשֶׁה בַּתֵּיבָה? יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה לֹא בְּרוּרָה שְׁאֵלָה...
    דילוג לתוכן