בַּעֲרֹב יָמַי

לִפְגֹּשׁ אוֹתָךְ לָרִאשׁוֹנָה

נִצֶּבֶת שָׁם

בְּאֶמְצַע הַמַּגָּף

אַלְפֵי שָׁנִים לְבוֹאִי חִכִּית

בְּאֹרֶךְ רוּחַ

שֶׁכָּל כָּךְ אָפְיָנִי לָךְ

אַךְ אֲנִי חָלַמְתִּי אֶת יָפְיֵךְ

לֹא פַּעַם אַחַת

חָסֵר אֲנִי

שַׁלְוָתֵךְ הַנֶּאֱצֶלֶת

וּבִי בּוֹעֶרֶת אֵשׁ

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ

צוֹרֶבֶת

מְכַלָּה

אִתָּהּ אֲנִי נוֹדֵד

בְּכָל מְחוֹזוֹתַיִךְ