אֲנִי מַכִּירָה אֶת הַבּוֹר
הֶעָמֹק שֶׁנָּפַלְתִּי אֵלָיו
הוּא מָלֵא בְּכַעַס, בַּחֲרָדָה
בְּאֵימָה וּבְשִׂנְאָה עַצְמִית
הוּא שָׁחֹר מִשְּׁחוֹר
אֲנִי צְרִיכָה לְקַרְצֵף אֶת הָעֶצֶב
שֶׁנִּדְבַּק אֵלַי כְּמוֹ זֶפֶת
כְּדֵי שֶׁאוּכַל לָקוּם
לַעֲמֹד עַל רַגְלַי
לְשַׁפְשֵׁף אֶת עֵינַי
לִמְצֹא קֹרֶט תִּקְוָה
שֶׁתְּנַצְנֵץ כְּמוֹ נֵר קָטָן בָּאֲפֵלָה
וּלְהִצָּמֵד אֵלֶיהָ