קול פעמונים
תְּחוּשַׁת אָבְדָן מְפַעְפַּעַת כְּשֶׁכָּל הָאֶפְשָׁרוּיוֹת נִנְעָלוֹת
מַכּוֹת פֶּתַע נִסְחָפוֹת בִּכְסוּת אָבָק
רַגְלֵיהֶן מְאֻבָּנוֹת מִכֹּבֶד מִלִּים נִשָּׂאוֹת בְּאִגֶּרֶת רֵיקָה
לֹא בִּידֵי יוֹנָה, לִפְעָמִים צוֹחֶקֶת צְחוֹק קָצָר וְעַצְבָּנִי כְּשֶׁצִּפּוֹר אַחֶרֶת
אֵינָהּ בְּהֶשֵּׂג יָד, וְאִישׁ לֹא רָאָה אוֹתָהּ…
חֲבוּרַת סָרִיסִים מְנַגֶּנֶת חֲלִילִים מִיְּמוֹת עוֹלָם
וֶאֱלֹהִים יָשֵׁן בִּנְחִירָיו
הַבְּרִיאָה, אֶבֶן מִשְׁקֹלֶת
בְּתוֹךְ הֲמוֹן צְבָעִים וְגַעְגּוּעִים
וְרַק קוֹל פַּעֲמוֹנִים הוּא שִׁירָה
צִמּוּקִים וּשְׁקֵדִים לִשְׁמֹעַ מַרְאוֹת עִם עֲלִיַּת הַשֶּׁמֶשׁ
טַלִּית וּתְפִלִּין מְכַסִּים גּוּפָהּ עַד שֶׁהוֹלֶכֶת וּנְמוֹגָה
מִתְרַפֶּקֶת לָנֶפֶשׁ הַבְּהִירָה קָרוֹב מְאוֹד לַמָּוֶת.
בִּשְׂרֵפָה פְּנִימִית לוֹהֵט הָאָדֹם שֶׁל בְּשָׂרָה וְהוֹפֵךְ לִבְשַׂר הַדָּם
כֻּלּוֹ צִמָּאוֹן לְמַעֲיַן תַּחַת שָׁמַיִם נְעוּלִים
תְּחוּשַׁת יֻהֲרָה הִיא הַתְחָלַת כְּמִישָׁה שֶׁל הַלֵּב
פּוֹעֵם בִּלְחִישָׁה מֵצִיץ מִגּוּף
שׁוֹמֵעַ שִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת שֶׁאֱלֹהִים בָּרָא אוֹתָן
שֶׁנִּפֹּל עַל רַגְלֵינוּ.
מרגש!