close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • קול פעמונים

    יוכבד בן־דור | שירים | התפרסם ב - 23.06.22

    תְּחוּשַׁת אָבְדָן מְפַעְפַּעַת כְּשֶׁכָּל הָאֶפְשָׁרוּיוֹת נִנְעָלוֹת
    מַכּוֹת פֶּתַע נִסְחָפוֹת בִּכְסוּת אָבָק
    רַגְלֵיהֶן מְאֻבָּנוֹת מִכֹּבֶד מִלִּים נִשָּׂאוֹת בְּאִגֶּרֶת רֵיקָה
    לֹא בִּידֵי יוֹנָה, לִפְעָמִים צוֹחֶקֶת צְחוֹק קָצָר וְעַצְבָּנִי כְּשֶׁצִּפּוֹר אַחֶרֶת
    אֵינָהּ בְּהֶשֵּׂג יָד, וְאִישׁ לֹא רָאָה אוֹתָהּ…

    חֲבוּרַת סָרִיסִים מְנַגֶּנֶת חֲלִילִים מִיְּמוֹת עוֹלָם
    וֶאֱלֹהִים יָשֵׁן בִּנְחִירָיו
    הַבְּרִיאָה, אֶבֶן מִשְׁקֹלֶת
    בְּתוֹךְ הֲמוֹן צְבָעִים וְגַעְגּוּעִים
    וְרַק קוֹל פַּעֲמוֹנִים הוּא שִׁירָה
    צִמּוּקִים וּשְׁקֵדִים לִשְׁמֹעַ מַרְאוֹת עִם עֲלִיַּת הַשֶּׁמֶשׁ
    טַלִּית וּתְפִלִּין מְכַסִּים גּוּפָהּ עַד שֶׁהוֹלֶכֶת וּנְמוֹגָה
    מִתְרַפֶּקֶת לָנֶפֶשׁ הַבְּהִירָה קָרוֹב מְאוֹד לַמָּוֶת.
    בִּשְׂרֵפָה פְּנִימִית לוֹהֵט הָאָדֹם שֶׁל בְּשָׂרָה וְהוֹפֵךְ לִבְשַׂר הַדָּם
    כֻּלּוֹ צִמָּאוֹן לְמַעֲיַן תַּחַת שָׁמַיִם נְעוּלִים

    תְּחוּשַׁת יֻהֲרָה הִיא הַתְחָלַת כְּמִישָׁה שֶׁל הַלֵּב
    פּוֹעֵם בִּלְחִישָׁה מֵצִיץ מִגּוּף
    שׁוֹמֵעַ שִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת שֶׁאֱלֹהִים בָּרָא אוֹתָן
    שֶׁנִּפֹּל עַל רַגְלֵינוּ.

    יוכבד בן־דור

    משוררת וסופרת, זוכת פרס ורטהיים ופרס ספרותי מטעם עיריית בת ים. בעבר כיהנה כמנהלת בית הספר לאמנות בגבעת חביבה וכמנהלת בית הספר האלטרנטיבי "החינוך השלם" בתל יצחק. מחברת ספר הפרוזה "מקל שפאציר", ספרי הילדים "אינשאללה" ו"חוטים של אהבה" וספרי השירה "הילד הכחול", "מביא עלי מחשבות זרות", "מציאות קוראת לי", "פני אישה", "לבן מתוך לבן" ו"ריח יסמין בסיוון". ספרה "הנסיך דני" ראה אור בהוצאת טוטם. ספר שירה "בגן עצי התפוח" יצא לאור לאחרונה בהוצאת סלונט בית הוצאה לאור.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 1
    • 1

    תגובות


    1 תגובה על “קול פעמונים”

    1. איתן. הגיב:

      מרגש!

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    ליסה

    אגי רגנר
    ליסה התעוררה מוקדם. הבת של זיוה אמרה לה שהיא לא חייבת...

    אל האור

    ספיה דיו־הנס
    אני עכשיו כותב סיפור אחד, לתחרות הזאת, אשר היא נערכת. ומדוע...

    לאן כל זה מוביל?

    יורם אורעד
    מה עוד יכול היה לעשות או לומר? אופיר צפה בעצב בדעיכתה...
    דילוג לתוכן