הַשַּׁבָּת יוֹרֶדֶת עַל זִכְרוֹן יַעֲקֹב.
שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת שֶׁלִּי מִתְקַדֵּשׁ,
כִּמְעַט מוּכָן.
אִתִּי יָשְׁבוּ סְבִיבוֹ
הָאַחִים הֶרְצְל וּבַלְפוּר חַקָּק,
מְשׁוֹרֵר שֶׁל חֲצוֹת
וּמְבַקֵּשׁ אָנָּא בְּכֹחַ, אָנָּא בְּשִׁיר.

וְאִתָּנוּ יָשְׁבוּ אֻשְׁפִּיזִין רַבִּים,
סָבִים וְסָבְתוֹת, אִמָּהוֹת וְאָבוֹת,
מְשׁוֹרְרִים, רַבָּנִים וּמְקֻבָּלִים
מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת וּבְשָׂפוֹת שׁוֹנוֹת
וְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה
וִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה.

צָלַלְתִּי אִתָּם לְעֹמֶק הַדּוֹרוֹת
לִקְדֻשַּׁת הַתְּפִלּוֹת,
לִיפִי הָאוֹתִיּוֹת.
טִיַּלְנוּ בַּסִּמְטָאוֹת הַמִּסְתּוֹרִיּוֹת
שֶׁל שְׁכוּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם
הַמּוּאָרוֹת נְגוֹהוֹת.

וּכְשֶׁקַּמְתִּי מֵהַשֻּׁלְחָן
חַשְׁתִּי שֶׁחָזַרְתִּי מִמַּסָּע
אֶל הַלֵּב וְהַנְּשָׁמָה
אֶל מַעְיָן מַיִם חַיִּים
אֶל עוֹלָמוֹת גְּלוּיִים וְנִסְתָּרִים
שֶׁנּוֹצְרוּ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם
אוֹתִיּוֹת הַבְּרִיאָה.

*לפני מספר שבועות הכרתי את הרצל ובלפור חקק באירוע שמארגנת יהודית מליק שירן, איתם ובחסות ראש עיריית חולון, מר מוטי ששון, הענקת פרסים למשתתפי פרויקט כתיבה ארצי. באירוע כל אחד מהם נתן לי את ספרו עם הקדשה. גם אני הענקתי להם את הספר שלי – "סוד מעגל היצירה".

ביום ששי לפני שבועיים, הייתי לבד בבית, כל בני המשפחה התפזרו למקומות שונים. מכיוון שאווירת השבת חשובה לי מאד (ואני לא דתי) הכנתי לעצמי ארוחה חביבה, ערכתי שולחן, התלבשתי בבגדי שבת וישבתי לשולחן עם עצמי, לקדש, וליהנות מאווירת השבת. איתי לשולחן השבת לקחתי את הספרים של הרצל ובלפור חקק שעד אז היו על שולחן העבודה שלי. הרצל ובלפור, הם וספריהם, "משורר של חצות" ו"אנא בכח אנא בשיר", היו האורחים שלי לארוחת השבת. אושפיזין של ממש. ישבתי לא מעט זמן בשקט של יום הששי והתעמקתי בספרים של שניהם, אחד אחרי השני ולסירוגין. וחשתי התעלות וקדושה של ממש.  זכרונות מירושלים, בה נולדתי גם אני, תפילות, עולמות קבלה וסוד שמרומזים בשירים ועולמות שלמים שנפתחו לפני בספריהם וליוו אותי באותו יום ששי נפתחו בתוכי. חשתי כי העולם הקסום שהם יוצרים בשיריהם מגיע עמוק לתוכי כאשר  היסטוריה אישית ומאכלים, יום יום וקדושה מתערבבים. 

השיר "קבלת שבת עם הרצל ובלפור חקק" משקף את תחושת האושפיזין שלהם איתי ובביתי באותו ערב שבת קסום. השיר נכתב בהשראת קריאה עמוקה ומשמעותית זו.