צללים
בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה
אָבִי נִצָּב לְיַד מִטָּתִי
אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת בּוֹ
בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת.
צִלּוֹ שָׁח מֵעָלַי
מַאֲזִין לְהַלְמוּת לִבִּי.
רָצִיתִי לִרְאוֹת אֶת עֵינָיו
שֶׁפַּעַם אָמְרוּ כֹּה רַבּוֹת
רָצִיתִי לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו
שֶׁהָיוּ תָּמִיד מְחַיְּכוֹת.
צֵל מְכַסֶּה אֶת דְּמוּתוֹ
צִלּוֹ מִתְמַזֵּג עִם צִלִּי
וְרַק קוֹלוֹ לוֹחֵשׁ בְּאָזְנִי
אֶת הַשִּׁיר שֶׁל מָחָר.
תגובות