הסופרת והמשוררת נורית זרחי היא כלת פרס ישראל בתחום הספרות והשירה לשנת תשפ"א

זרחי בת ה-79 חיברה מעל מאה ספרים, בהם שירה ופרוזה למבוגרים, ספרי ילדים וספרי מסות. היא נחשבת לאחת הדמויות המשפיעות והבולטות בספרות העברית בעשורים האחרונים. חלק מספריה הפכו לקלאסיקות מוכרות. בין שיריה שהולחנו ניתן למצוא את "אישה באבטיח", "קילפתי תפוז" ו"אני אוהב לשרוק ברחוב".

ועדת הפרס, בראשותו של פרופ' מירון איזקסון, ובהשתתפותן של פרופ' תמר סוברן ופרופ' חנה סוקר שווגר, נימקה כי "המשוררת והסופרת נורית זרחי היא קול נדיר ופלאי בספרות העברית. המבחן העיקרי של ספרות מעולה הוא ייחודה וחותמה האישי, דהיינו התחושה שהיוצר מכונן דיבור משלו, עם אפיונים מיוחדים ושפה משלו שקל לזהותה. כל המרכיבים האלה חלים על נורית זרחי וזאת בהיקף עצום של יותר ממאה ספרים, ובסוגות ספרותיות של שירה, סיפורת, נובלות, ספרות ילדים, מסות ומאמרים."

עוד הדגישה הוועדה כי "כתיבתה פורצת, אישית ודיאלוגית, מטאפיסית וקונקרטית, יהודית ואוניברסלית, ומגיעה למקומות האינטימיים ביותר בנפש האנושית. הכאב מופיע ללא מרירות, העוצמה פורצת ללא אלימות, הקסם צד באופן נדיר את הפלא הבריאתי והקיומי. יותר מ-40 שנות יצירה מגיעות לביטוי ספרותי דומיננטי, עצמאי ומקורי בספרות העברית הנוכחית ומצדיקות בכל קנה מידה את הענקת פרס ישראל ליוצרת מוכשרת זאת."

נורית זרחי נולדה בירושלים ב-1941, בת לסופר ישראל זרחי ולאסתר. לאחר מות אביה כשהיתה בת חמש עברה זרחי לקיבוץ גבע יחד עם אמה שהיתה מורה. מאוחר יותר עברה לעין חרוד שם סיימה את לימודיה התיכוניים. לאחר שירותה הצבאי למדה בסמינר למורים, השתלמה במדעי הרוח באוניברסיטה העברית וסיימה תואר ראשון בספרות ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. זרחי פרסמה מספר רב של שירים וסיפורים בעיתוני ילדים, פרסמה מעל למאה ספרי ילדים, שירה, פרוזה ומחקר וכן עבדה כעיתונאית בעיתון ידיעות אחרונות. הרצתה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומנחה סדנאות לכתיבה יצירתית.

נורית זרחי זכתה בפרסים ספרותיים רבים, בין השאר זכתה מספר פעמים בעיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער, המוענק במקביל לפרס אנדרסן לסופרים, מתרגמים ומאיירים ממדינות חברות ארגון סופרי הילדים הבינלאומי. כמו כן זכתה בפרס ביאליק, פרס יהודה עמיחי, פרס לנדאו לאמנויות הבמה, פרס ראש הממשלה, פרס דבורה עומר ופרס לאה גולדברג.