פעם חלמתי חלום

פַּעַם חָלַמְתִּי חֲלוֹם
וּבַחֲלוֹמִי  –
אֲנִי הוֹלֵךְ בִּגְדַת הַנָּהָר הַיְּהוּדִי
הוֹלֵךְ יְחִידִי
וְהַנָּהָר אָדוֹם כַּדָּם…
מְלֵא תַּדְהֵמָה הָלַכְתִּי מִשָּׁם
אֶל הַהַר הַמְּדַבֵּר
שֶׁהִשְׁבִּיעָנִי
לְבַל אֲגַלֶּה כָּל אֲשֶׁר סִפֵּר,
בִּשְׂפָתוֹ לִמְּדָנִי לִשְׁתֹּק;
אֲנָשִׁים טוֹבִים,
מַדּוּעַ לִשְׁתֹּק, כַּאֲשֶׁר עָלַי לִזְעֹק?

עֵת הִגַּעְתִּי לַמִּדְבָּר סְחוּף הַרוּחוֹת
שָׁמַעְתִּי לַחַן שָׁחוּק מֻכָּר וּמְפֻיָּס
שֶׁהֵפִיחַ בִּי תִּקְוָה
וְלִצְלִילָיו עָשִׂיתִי אֶת הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה;
לְקֵץ דַּרְכִּי, כַּאֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי אֶל לִבִּי
מַדּוּעַ נְשָׂאוּנִי רַגְלַי
אֶל הַנָּהָר, אֶל הַהַר, אֶל הַמִּדְבָּר
וַעֲדַיִן לֹא רָאִיתִי אוֹתְךָ  –
עֲנָנִי:
"אַתָּה תָּמִיד הוֹלֵךְ אֶל עַצְמְךָ".

רוזמרי מתהלכת

רוֹזְמָרִי הַקְּטָנָה מִתְהַלֶּכֶת לָהּ בְּכוֹחוֹת עַצְמָהּ
אֵין צֹרֶךְ בְּכַף יָד שֶׁל אִמָּא
עוֹדֶנָּה זוֹכֶרֶת יָמִים שֶׁל כַּעַס
וּמְרִירוּת
כְּשֶׁאַבָּא אָמַר בְּבֵיתָם דְּבָרִים קָשִׁים
שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ הֵבִינָה –
אִמָּא שָׁתְקָה, הִשְׁפִּילָה מַבָּט
וְרוֹזְמָרִי בִּקְשָּׁה אֶת יָדָהּ שֶׁל אִמָּא
כְּדֵי לְלַוּוֹתָהּ בְּדִמְעוֹתֶיהָ,
אֲבָל זֶה הָיָה פַּעַם מִזְּמַן.

הַיָּמִים הֶעֱרִיבוּ וּכְשֶׁהִיא מִתְהַלֶּכֶת לְאַט מְאֹד
יֵשׁ וְהִיא נִזְכֶּרֶת בַּדְּבָרִים הַמְּהוּהִים הַהֵם
אֲבָל אֵין אִמָּא בְּבֵיתָהּ וְאֵין אַבָּא
וְכַף יָדָהּ שֶׁלָהּ עַצְמָהּ כְּבָר מְגֻיֶּדֶת וַאֲפֹרָה כַּשַּׂק
וּבְכָל זֹאת,
לְעוֹלָם חֲסֵרָה לָהּ קִרְבָתָהּ שֶׁל אִמָּא
שֶׁהָיוּ בָּהּ יוֹתֵר מִטֶּנֶא בִּכּוּרִים:
מְאוֹר הַפָּנִים שֶׁלָּהּ, הָעֵינַיִם הַטּוֹבוֹת
הַיָּד הַמְּחַבֶּקֶת,
אֵינָהּ שׁוֹכַחַת אֶת פִּרְצֵי הַצְּחוֹק שֶׁל אִמָּא
שֶׁנָּפוֹצוּ כַּאֲבָק הַזְּמָן לְכָל רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם –
עַכְשָׁו הַזְּקֵנָה הַקְּטַנְטֹנֶת מִתְהַלֶּכֶת
נִזְכֶּרֶת, מְחַיֶּכֶת 
וְאֵינָהּ מֵבִינָה מַדּוּעַ
דִּמְעָה סוֹרֶרֶת עַל לֶחְיָהּ.