מוקדש לפנחס שדה

אִישׁ פִּלְאִי אֶחָד הָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם

נִבֵּא לִי זֵר קוֹצִים עִם

הַקְדָּשָׁה שֶׁל הַצָּלוּב. חָתוּם

בְּדָם. בִּשְׁנַת אֶפֶס לְמִנְיַן אָדָם.

לְמִנְיָנוֹ.

אִישׁ אֶחָד הָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם אָסַף

גּוּפוֹת יוֹנִים. עִרְטֵל מִנּוֹצָתָן

אִתָּן שָׁכַב, בָּהֶן עִירָה מֵהֶן מָצָה

אֶת שְׁאַר רוּחָן. רִהֵט אֶת חַדְרֵיהֶן

הַפְּנִימִיִּים בְּמוֹר עוֹבֵר, חוֹלֵף שֶׁל

רָהִיטֵי שִׁירָה כְּבֵדִים.

וְכָל גּוּפוֹ מַחְמָדִים וִירֵכָיו כְּמַצּוֹקִים

וּסְפִינוֹתָיו שֶׁל הַיְנֵה אֲלֵיהֶם מִתְרַסְּקִים

וּנְעָרוֹת שֶׁאֶת כַּפָּן סִחְרֵר שָׂמוֹת

בָּהּ אֶת נַפְשָׁן כְּלֵב בְּתוּלָה בְּקַעֲרַת

פֻּלְחָן.

בְּזִרְמַת מִלָּיו הוּא מְטַרְפָן.

מִדַּעְתּוֹ הֶן נִטְרָפוֹת, וְהוּא

טוֹרְפָן.

אִישׁ פִּלְאִי אֶחָד עוֹדוֹ הוֹלֵךְ בִּירוּשָׁלַיִם

וּמְחַטֵּט בְּמַפָּחֵי נַפְשׁוֹ הַמוֹרִיקִים

אֵזוֹב לִמְצֹא בָּם מְשָׁלִים.

בְּדָלִים מְעֻשָּׁנִים קְטוּמִים

קְסוּמִים.

כְּמוֹ לְמָשָׁל חַיִּים.

פנחס שדה, עיצבה: תפארת חקק