מוקדש לפנחס שדה

וּמַדּוּעַ נִלְכַּדְתָּ בְּתוֹדַעְתִּי בִּשְׁנוֹת הָעֶשְׂרִים לְחַיַּי, סוֹפֵר צָעִיר הָעוֹמֵד עַל גִּבְעָה

מִתְאַמֵּץ לְפַעְנֵחַ חַיֶּיךָ לְפָנֶיךָ בְּצֹמֶת תַּהֲלוּכַת הָעֲנָנִים

וּבְרִקְמַת כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת הָאֲסוּרוֹת, זֶה הָיָה, זֶה הָיָה,

“הַחַיִּים כְּמָשָׁל” פּוֹרְנוֹ לַצְּעִירִים, יְפִי גּוּפוֹת, צַחוּת פָּנִים, נֹעַם הֲלִיכוֹת,

שֶׁהֶחְלִיקוּ תָּדִיר עַל שְׂפָתַי בְּאַכְזָרִיּוּת חוֹרֶקֶת, כְּשֶׁנֶּאֱחַזְתִּי בַּכְּאֵב בַּמִּלִּים

וּבַשּׁוּרוֹת בִּתְשׁוּקָה נוֹאֶשֶׁת, עַד כִּי אוֹנַנְתִּי בְּפִנּוֹת בַּחֲשֵׁכָה כְּבֵדָה,

וְאוֹר פָּנַס הַגִּנָּה הֶעֱבִיר בִּי רֶטֶט, כְּשֶׁנָּשָׂאתִי אֶת הָאוֹר שֶׁל קִיּוּמְךָ הַמְּשֹׁעָר, מָבוֹךְ אָפֵל.

זֶה הָיָה כְּאֵב שֶׁל נָשִׁים יְחִידוֹת בְּנַעֲרוּת הָעִיר, עֲלוּמִים תְּמִימִים,

בְּגּוּפָן וּבְנַפְשָׁן בּוֹעֲרוֹת וְנוֹהֲרוֹת וּלְצִדְּךָ כְּמֵשׁוֹת וְנוֹבְלוֹת.

נִפְעֶמֶת מֵעֹשֶׁר הַמִּלִּים כְּמוֹ פְּנִינִים מְשֻׁבָּצוֹת עַל צַוַּאר

אֶפְשָׁרֻיּוֹת אֵינְסוֹפִיּוֹת שֶׁל פְּרָחִים כִּתְשׁוּקָה בַּשְּׂפָתַיִם

מִלִּים כְּמוֹ מַגְנֵט עִקֵּשׁ וְדָבִיק הוֹפְכוֹת אוֹתְךָ שַׁלִּיט כֹּל יָכוֹל

וַאֲנִי אִישָׁהּ שֶׁל פְּלַסְטִיק וָרֹד, אֲהוּבָה מְטֻפֶּשֶׁת,

נִגֶּפֶת בְּצֹמֶת הַתְּשׁוּקוֹת וּפוֹרֶקֶת קִשּׁוּטִים זְהַב אַהֲבָתִי.

כְּשֶׁקָּרָאתִי בִּשְׁנוֹת הָעֶשְׂרִים לְחָיַי רָפוּ בְּפָנַי כָּל הַמַרְאוֹת וּשְׁעוֹת הַהִתְגַּלּוּת,

וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֵין חֶסֶד אֱלֹהִים בָּעֲנָנִים,

הַיּוֹם אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת הַטְּהוֹרוּת, וְאַתָּה הַיָּחִיד הוֹלֵם בְּקוֹלְךָ מָה שֶׁיֵּשׁ בְּלִבְּךָ תָּמִיד,

וְהֵן חוֹזְרוֹת אֵלַי, בָּאוֹת וּמְבַשְּׂרוֹת אֶת לֶכְתָּן בְּפִיהֶן שֶׁיָּדַע אַהֲבָה,

וְהֵבִין אֶת מְשִׁיכַת הַלֵּב בִּלְחִישָׁה שֶׁל שִׁקּוּי שׁוֹשַׁנִּים וְתַרְעֵלָה.

וְאַתָּה הֶחָכָם הַיָּחִיד מִסְתַּתֵּר וּמֵצִיץ מִמַּחְבּוֹא וּמַחֲסֶה.