מוקדש לפִּנְחָס שָׂדֶה (בִּמְלֹאת 24 שָׁנִים לְמוֹתוֹ)

רָאִיתִי בַּזִּירָה אָדָם אֶחָד, זֵר קוֹצִים לְרֹאשׁוֹ

צוֹפֶה בִּמְתִינוּת בִּירִיבָיו,

בְּעָמְדוֹ בְּפִנָּתוֹ

הוּא מְחַיֵּךְ חִיּוּךְ פְּנִימִי הַמּוּבָן רַק לוֹ

מְעַשֵּׁן כְּקַטָּר בִּלְתִּי נִלְאֶה וְאֶת תֹּכֶן הַמַּאֲפֵרָה הָעֲמוּסָה

מְרוֹקֵן בַּעֲצִיצֵי גֶּרַנְיוּם נְבוּלִים לְמֶחֱצָה,

אַחַר כָּך מִסְתַּלֵּק אֶל שֻלְחָן הַכְּתִיבָה הַיָּשָן

וְחוֹשֵׁב עַל הָאַבְּסוּרְד שֶׁבַּחַיִּים, עַל הַמָּשָׁל, הַנִּמְשָׁל

וְהַשֶּׁקֶר הַלָּבָן,

עַל אֱלֹהִים שֶׁלֹּא תָּמִיד מַאֲזִין לַעֲצוֹתָיו,

עַל מְצוּקַת הָאָדָם הַנֶּאֱבָק בִּיצָרָיו

עַד שֶׁ…

עַלְמָה לֹא מְזֻהָה, מוֹסֶרֶת לוֹ בְּיָדַיִים רוֹטְטוֹת

אֶת מַפְתֵחוֹת בֵּיתָהּ, אֶת מַפְתֵחוֹת לִבָּהּ

מִבְּלִי לָדַעַת שֶׁזֶּהוּ אָסוֹנָהּ;

בְּסִפְרוֹ הֶחָדָשׁ יְתָאֵר הַמְּשׁוֹרֵר פּוֹרֵץ הַדֶּרֶךְ

אֶת הַחֲוָיָה הַמֻּפְלָאָה שֶׁל יְקִיצָה לְאוֹר חַמָּה

בְּפַאֲתֵי שְׂדוֹת הָעֵמֶק, שְׂדוֹת נְעוּרָיו

כְּשֶׁהַמֶּרְחָבִים הַמְּטֻלָּלִים שִׂמְחוּ לֵב רוֹעֶה וַעֲדָרָיו,

אֶת הַזִּיו הַיּוֹקֵד אֲשֶׁר חָוָה בְּמִטָּתָהּ שֶׁל הָעַלְמָה

אֶת רֵיחַ זְהַב תַּלְתָּלֶיהָ וְחֶסֶד הַמִּשְׁכָּב –

וְיַגְדִירֵם כְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים,

(אַךְ בָּהּ בָּעֵת יִתְחַלְחֵל מֵעֶצֶם צִלּוֹ שֶׁל מוֹסָד הַנִשּׂוּאִים)

יְהַלֵּל מָהוּתָהּ שֶׁל הַהֲוָיָה הָאֱנוֹשִׁית וּמֶתֶק תִּקְוָתָהּ

וּבָהּ בָּעֵת

יַתְנֶה אֶת בּוֹא הַגְּאוּלָה בְּנִתּוּק הַמוֹסֵרוֹת הַכּוֹבְלִים

מִן הָאֱמוּנָה הַמְּזֻיֶּפֶת אֵלֶיהָ אָנוּ מֻרְגָּלִים,

מַה רַבִּים קוֹלוֹת יְרִיבָיו הַזּוֹעֲקִים

שֶׁיֶּעָלֵם,

שֶיִּדּוֹם לְאַלְתָּר

וְהוּא בְּשֶׁלּוֹ… כִּי עוֹד לֹא מְאֻחָר

אֵינוֹ מִתְיָרֵא מֵאִישׁ, גַּם לֹא מִמַּלְאָךְ הַמָּוֶת

הַמַּמְתִּין לוֹ עַד בּוֹשׁ

אַדְרַבָּא, מְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ יוֹמִית מִבְּלִי לַחֲשֹׁשׁ,

וְאֱלֹהִים עֵדוֹ, עַד שַׁחַר יָנֵץ

וּבְרֶגַע טְהַר הַקְּדוּשָׁה

נִצָּב עִם הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ, הַבִּלְתִּי מְעֻרְעֶרֶת,

עַד קֵץ

פנחס שדה, עיצוב: תפארת חקק