close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • פטר והכאב

    שי מרקוביץ' | הומאז' | התפרסם ב - 20.12.17

    למרות שהטלוויזיה הרוסית הרב-ערוצית הפכה לפח זבל אחד גדול משל הייתה ישראל, עדיין קיימים בה איים שלא שוכחים את הקלאסיקה. וכך, אחרי העיבוד החדש ל”אנה קרנינה”, המסופר הפעם לאורך 12 פרקים מפי ורונסקי, ש-30 שנה אחרי שוכב פצוע בבית חולים צבאי ומטופל על-ידי… ד”ר סרגיי קרנין, בנה של אנה המנוחה, מוקרן בימים אלה בערוץ ה-1 היוקרתי הרוסי עיבוד טלוויזיוני לטרילוגיה המונומנטלית של טולסטוי אחר – אלכסיי ניקולאייביץ’ טולסטוי, “בנתיב האסורים”.

    הטרילוגיה עוקבת אחר מספר דמויות משכבת האינטליגנציה הרוסית, זו שלמרות מאמציו הכבירים, סטאלין לא הצליח לחסל עד עפר, ועל קורותיהן החל ממהפכת אוקטובר ב-1917 ואחריה. הטרילוגיה – יצירה חשובה מאוד בספרות הרוסית, או נכון יותר הסובייטית – אף יצאה גם בתרגום עברי (של לאה גולדברג) בספריית הפועלים ב-1946, ועותקים בודדים ממנה ניתן להשיג פה ושם בחנויות לספרים יד שנייה.

    אך אם כבר באלכסיי טולסטוי עסקינן, אין ספק כי היצירה החשובה ביותר שלו היא טרילוגיה היסטורית נוספת, “פטר ה-1”, העוסקת בדמותו של המלך הרפורמטור, שדרך לקראת הקידמה על גבי אלפי גופות.

    את העבודה על הטרילוגיה החל טולסטוי (כן, קרוב-רחוק משפחה של לב הגדול) ב-1929 והמשיך לעבוד עליה עד מותו. שני הכרכים הראשונים שלה יצאו לאור בשנת 1934. ב-1943, החל טולסטוי לעבוד על הכרך השלישי והאחרון, אך נפטר כעבור שנתיים מבלי שהספיק לסיים אותו.

    כמו אינטלקטואלים רוסים רבים, גם אלכסיי טולסטוי היגר למערב לאחר המהפכה הבולשביקית, אך אהבתו למולדת הכריעה, והוא שב לזרועותיה הפתוחות ב-1923 – אקט בעל ערך תעמולתי אדיר בתקופה בה בריה”מ שאך זה נולדה, סבלה מיחסי ציבור גרועים.

    מאז הפך ליקיר השלטון, כיהן מספר שנים כיו”ר איגוד הסופרים הסובייטי – תפקיד חשוב מאין כמוהו במכונת התעמולה הסטליניסטית, ואף זכה בשיא של שלושה פרסי סטאלין.

    והוא החזיר אהבה ליוסף ויסאריונוביץ’, ועוד איך. “פטר ה-1” הוא ההוכחה המובהקת לכך. עם כל איכויותיו הספרותיות הנדירות, הרומן היווה ממש בבואה של רוח הריאליזם הסוציאליסטי, שהיה אז השליט הבלעדי בחיי התרבות והרוח של בריה”מ. בכישרון רב פורס בו טולסטוי את הקווים המקבילים בין הצאר שהחליט “להבקיע את החלון לאירופה” ויהיה מה, לבין סטאלין, כשהוא מעניק לגיטימציה מלאה לחורבנו של הסדר הישן ולא מסתייג כהוא זה מצורת שלטון המבוסס על אלימות וכפייה.

    טולסטוי לא פוסח באפוס המונומנטלי שלו על אף פרט מחיי הצאר. בכרך הראשון הוא עוסק בילדותו של פטר ובהפיכתו מ”ילדון מפוחד בכובע פרווה שגלש הצידה” לשליט חזק, חכם והחלטי, כשעד כמה שהדבר נשמע מוזר, כל איכויותיו אלה באות לידי הביטוי הטוב ביותר דווקא לאחר התבוסה המוחצת נגד הצבא השוודי החזק בקרב נארווה בשנת 1700, שעלה לצבא הרוסי בעשרות אלפי הרוגים.

    הכרך השני של האפוס מתאר את מפעלותיו הגדולים של הצאר: כיצד חירב עד היסוד את המסורות והנוהגים הישנים, בנה מפעלי ענק, הקים את הצי הרוסי המפואר, עודד את פיתוח המסחר, המדע, התרבות וההשכלה וחולל מהפכה של ממש ברוסיה הנחשלת. המסר הוא יותר מזועק: החדשנות תמיד מנצחת. מעניין מה היה אומר היום טולסטוי על הרפורמטור וחדשן נוסף, מיכאיל גורבצ’וב.

    גם שני כרכיו הראשונים של “פטר ה-1” יצאו בתרגום עברי ב-1937 על ידי הוצאת שטיבל. אז בין “בנתיב הייסורים” לבין “פטר ה-1”, מבחינת דחיפות התרגום לאחרון יש עדיפות אפילו מבחינה כרונולוגית.

     

    אלכסיי טולסטוי, מתוך אתר אקדמיית המדעים הרוסית.                                   פטר ה-1 בציור של פייר דה לרושה.

     

     

     

     

     

     

     

    שי מרקוביץ'

    עורך ומתרגם, אחרי עשרים שנה בקירוב בתפקידי כתיבה ועריכה שונים בקבוצת "ידיעות אחרונות", מרחיב כיום מעגלים חדשים.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 3
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    תאונת המטוס הקובני (או: הטייס האוטומטי)

    ירון אביטוב
    המטוס הרוסי המיושן של “קובנה” נכנס לכיס אוויר ונאלץ לעשות אקרובטיקה,...

    סתיו כתוּב

    בלפור חקק
    מחווה לרשב"ג, "כָּתב סתיו"

    רַק בִּקַּשְׁתִּי לְגַשֵּׁר

    מיכאל רייך
    בִּקַּשְׁתִּי לְגַשֵּׁר אֶל אֱלֹהַי וְהוּא דָּרַשׁ בְּתֹקֶף אֱמוּנָה תְּמִימָה, בִּקַּשְׁתִּי לְגַשֵּׁר...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית