close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • פולני טוב

    שי מרקוביץ' | הומאז' | התפרסם ב - 11.02.20

    מיהו ויטולד פילצקי, האיש היחיד שהתנדב להיכלא באושוויץ על מנת לספר למערב על הזוועות המתרחשות במחנה? מדוע שמו כמעט אנונימי מחוץ לפולין, ולמה מוסד יד ושם מסרב להכיר בו כחסיד אומות העולם? הביוגרפיה הראשונה בשפה האנגלית של האיש המופלא הזה ופועלו הבלתי ייאמן זכתה בחודש שעבר בפרס קוסטה היוקרתי

    לא מקרה הוא שבמהלך ביקורו בפולין של נשיא המדינה ראובן ריבלין בסוף החודש שעבר, לרגל טקס ציון 75 שנה לשחרור מחנה אושוויץ-בירקנאו, הוא הוזמן על ידי מארחיו להניח זר פרחים על האנדרטה לזכר ויטולד פילצקי. היתה זו תגובתם של הפולנים לטענות שהועלו שבוע קודם לכן בפורום השואה, לפיהם אבותיהם לקחו חלק אינטנסיבי בהשמדת היהודים בשואה. ריבלין לא נפל למלכודת זו. “לעד נקדש ונוקיר את אומץ לבם של חסידי אומות העולם, ובתוכם אלפי פולנים, שסיכנו את חייהם כדי להציל יהודים,” אמר במעמד. “אבל לצד זאת אנו זוכרים ונזכור, כי האנשים האציליים האלה, שסיכנו את חייהם ואת חיי משפחותיהם, היו מעטים, מעטים מדי.”

    ויקטור פילצקי נמנה על המעטים האלה, אליהם ייחס את דבריו הנשיא, אך לשווא תחפשו את שמו ברשימת חסידי אומות העולם או מאגרי המידע של יד ושם. ספק גדול הוא אם חוקרי השואה מחוץ לפולין מכירים את שמו. רצה המקרה ו”המתנדב” ( The Volunteer: The True Story of the Resistance Hero who Infiltrated Auschwitz ), הביוגרפיה על האיש הלא ייאמן הזה ופועלו המופלא – הראשונה בשפה האנגלית – פרי עטו של העיתונאי הבריטי ג’ק פיירוות’ר, זכתה בפרס “קוסטה” היוקרתי. הפרס, המחולק מדי שנה לספרים בשפה האנגלית פרי עטם של מחברים מאנגליה ומאירלנד, נוסד ב-1971; שמו הנוכחי ניתן לו ב-2006, עם החלפת נותני החסות של הפרס.

    בספרו פורש פיירוות’ר יריעה רחבה של חייו ופועלו של פילצקי בפרט ושל פולין תחת הכיבוש הנאצי. אלה הפרטים שנאספו ממקורות שונים.

    להתנדב לאושוויץ

    ויטולד פילצקי (1901 – 1948) היה קצין בחיל הפרשים בצבא פולין, שבצעירותו השתתף במלחמת העולם הראשונה, וזכה במספר עיטורים על הגבורה שהפגין בחזית. מאוחר יותר הוא התגייס לצבא הקבע, והיה מהפרשים שהסתערו עם סוסיהם על הטנקים הגרמניים, כשאלה פלשו לפולין ב-1940. לאחר הכיבוש הוא הצטרף ל”ארמיה קראיובה”, הגוף המחתרתי הגדול ביותר בתנועת ההתנגדות הפולנית במלחמת העולם השנייה, שפעל בחסות הממשלה הפולנית הגולה בראשות הגנרל אנדרוס, שהתמקמה בלונדון וסייעה לבעלות הברית בלחימתה באויב הנאצי.

    ויטולד פילצקי במדי הצבא הפולני. פרשים מול טנקים

    בספטמבר 1940 הציג פילצקי בפני מפקדיו ב”ארמיה קראיובה”, תוכנית שרקם: לחדור כאסיר לאושוויץ, לאסוף מידע על הנעשה בו כדי לספר לעולם על הזוועות שהתרחשו במחנה, ולארגן בו תאי התנגדות. התוכנית אושרה, ופילצקי, תחת שם בדוי, הסתובב לנאצים “בין הרגליים” ברחובות ורשה דווקא כשהתקיים בה מצעד הצבא הגרמני. הוא נעצר ונשלח לאושוויץ, שם עבר עינויים רבים. כך הפך פילצקי לאדם היחיד בעולם שהתנדב להיכלא באושוויץ.

    דיווחיו של פילצקי מאושוויץ לממשלה הפולנית הגולה היו אז מקור המידע העיקרי שהגיע לבעלות הברית על הנעשה במחנה. פילצקי קיווה שבעלות הברית או ה”ארמיה קראיובה” יזדעזעו כמוהו מהמידע ויעשו משהו כדי לעצור את הנעשה בו. בניגוד למפקדיו, הוא האמין שניתן לארגן במחנה מרד מזוין מאסיבי. ב-1943, כשהבין שאיש לא מתכוון לנקוף אצבע למען האסירים במחנה, הוא הצליח לברוח ממנו, הצטרף שוב למחתרת הפולנית ולקח חלק במרד ורשה (לא מרד גטו ורשה הידוע, אלא התקוממות כושלת של המחתרת הפולנית נגד צבא הכיבוש, התקוממות שדוכאה ביד קשה על ידי הגרמנים). לאחר כישלון המרד, הוא הצטרף לגייסות הפולנים שלחמו נגד הכובש הגרמני, נתפס, נשלח שוב לאושוויץ, והיה בין אלה שיצאו מהמחנה עם שחרורו ב-1945.

    פילצקי כאסיר באושוויץ. להוציא את הזוועה החוצה

    בשנה זו, לאחר ועידת יאלטה בהשתתפות מנהיגי ארה”ב, בריטניה וברית המועצות – רוזוולט, צ’רצ’יל וסטלין – חולקה כידוע אירופה לאזורי ההשפעה משל היתה עוגת שכבות. הממשלה הפולנית הגולה הבינה כי פולין כבר לא תהיה חופשית ודמוקרטית, והורתה לחיילים שנלחמו בשירותה לחזור לפולין ולנהל שם חיים רגילים.

    אך במקום שפילצקי יהפוך לגיבור לאומי בפולין הקומוניסטית, הוא נעצר ב-1948 על ידי השירות החשאי הפולני שפעל בחסות הסובייטית, הועמד למשפט ראווה גדול בגין ריגול לטובת מדינות המערב, והוצא להורג בירייה. מאז ועד 1990, השנה בה נפל המשטר הקומוניסטי בפולין, כל הפרטים על פעילותו של פילצקי נשארו חסויים. לאחר מכן, עם חשיפת המסמכים הסודיים לעיני הציבור, התברר כי רבות מהעדויות במשפטו היו מסולפות ומזוייפות וכי תוצאותיו נגזרו מראש, עוד בטרם החל המשפט. פילצקי טוהר מכל אשמה וחמש שנים לאחר מכן זכה באות תחיית פולין. מקום קבורתו לא נודע. מעריכים שגופתו נמצאת בקבר האחים הגדול באזור ורשה. כאמור, חיים שלא ייאמנו, ותמוה שרק עתה, יותר מ-70 שנה לאחר מותו, יוצא ספר ראשון, לפחות בשפה האנגלית, שעוסק בחייו ובפועלו.

    פילצקי במשפטו ב-1948 בפולין

    ספר שמוכרחים לקרוא

    הביוגרפיה של פילצקי, שיצאה לאור בשנה שעברה באנגליה, נכתבה על ידי ג’ק פיירוות’ר (42), כתב צבאי בריטי עטור פרסים, שמאחוריו שני ספרים שעסקו בתחום התמחותו: מעורבות הצבא הבריטי במלחמות בעיראק ובאפגניסטן.

    שיאן וויליאמס, יו”ר חבר השופטים של פרס קוסטה, הגדירה בטקס הזכייה את הביוגרפיה כ”ספר שמוכרחים לקרוא.”

    פיירוות’ר עצמו הקדיש בטקס את זכייתו לשני ילדיו של פילצקי, אנדז’יי וזופיה (איתה נפגש הנשיא ריבלין בביקורו בפולין בשבוע שעבר). “ב-1948 הם ישבו בכיתותיהם בבית הספר בפולין הקומוניסטית ושמעו ברמקולים שאביהם הוצא להורג כבוגד ואויב המדינה,” סיפר פיירוות’ר בטקס. “במשך 50 השנים הבאות לא היה להם מושג לגבי מה שעשה אביהם באושוויץ.”

    ג’ק פיירוות’ר בטקס קבלת פרס קוסטה

    נשאלת השאלה: מדוע פילצקי לא זכה בתואר חסיד אומות העולם, ולמה המוסד יד ושם כלל לא מתייחס לפועלו בתקופת השואה?

    מיד ושם נמסר בתגובה: “תואר חסידי אומות העולם מוענק לאנשים שסיכנו את חייהם למען הצלת יהודים בתקופת השואה, זאת בנוסף למספר קריטריונים מחייבים. בהתקיים אותם קריטריונים, מועבר סיפור ההצלה והעדויות התומכות בו לוועדה ציבורית בראשות שופט בית משפט עליון בדימוס, הדנה בנושא וקובעת האם אותו אדם זכאי לשאת את התואר.

    “העיקרון הבסיסי בהכרה בחסידי אומות העולם הוא שמדובר באדם אשר פעל תחת סיכון ובידיעה כי הוא פועל להצלת יהודים הנמצאים תחת סכנה ברורה ומוחשית בשל היותם יהודים.

    “חשוב להדגיש כי עבודת מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם והוועדה מתבססות אך ורק על מקורות ראשוניים – עדויות של ניצולים ומסמכי ארכיון, ולא על מקורות משניים כמו ספרים, מאמרים, אתרי אינטרנט ועבודות פרשנות ערוכות אחרות.

    “הוועדה לציון חסידי אומות העולם דנה במקרה של מר ויטולד פילצקי וקבעה כי הוא אינו עומד בקריטריונים הנדרשים (כפי שצוין לעיל). חשוב לציין כי העובדה שהוועדה קבעה כי סיפור ההצלה אינו עומד בקריטריונים להכרה באדם כחסיד אומות העולם, אין בה כדי לטעון כי מר פילצקי לא פעל בצורה ראויה.”

    רגע-רגע, מה הולך פה? נשיא המדינה מגדיר את פילצקי כחסיד אומות העולם וכמי שפעל, תוך כדי סיכון חייו, למען הצלת היהודים בשואה, ואילו יד ושם נוקט עמדה הפוכה? נקל כמובן להציג את התמונה כמשוואה, לפיה מוסד אקדמי שומר על קריטריונים מוקפדים לעומת דבריהם של פוליטיקאים, אך במקרה הזה תגובת יד ושם יותר מתמוהה, שלא לומר קטנונית ומתחסדת. אז פילצקי לא ביקש להציל רק יהודים אלא גם בני לאומים אחרים שנכלאו באושוויץ, ולכן נמנע ממנו התואר. אם זה לא היה מגוחך כל כך, זה היה עצוב.

    האנדרטה לזכרו של ויטולד פילצקי

    שי מרקוביץ'

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 1

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    קורט וונגוט – פסימיות היא שם המשחק

    שי מרקוביץ'
    חגיגה למעריצי קורט וונגוט: בימים אלה יצא לאור לראשונה, בהוצאת “סבן...

    קול קורא: סלונט – בית הוצאה לאור

    מערכת סלונט
    הוצאתו לאור של ספר שירה היא מאורע מרגש וציון דרך משמעותי...

    פָּחַד / רוּחַ קָרָה

    מאיר שטרנברג
    פָּחַד   יֵשׁ מִמָּה לְפַחֵד גַּם אִם בָּרֶקַע נוֹפַי בָּרָאשִׁית יוֹפִיעוּ שֶׁמֶשׁ...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית