פֻּלְחַן הַבַּעַל

בַּהַתְחָלָה,
הָיָה זֶה רַק הַשִּׁפְשׁוּף בִּקְצֵה הַגּוּף.
אַחַר כָּךְ, שְׂרִיטָה.
זַעֲזוּעַ קָטָן בַּלֵּב. לֹא יוֹתֵר.
וְזוֹ הֵבִיאָה אִתָּהּ רַק חֲתָךְ,
צַלֶּקֶת יְבֵשָׁה עַל הָעוֹר.

וְאָז הָיָה זֶה רַק פֶּצַע,
שֶׁטִּפְטֵף בִּשְׁתִיקָה אֶת דָּמֵךְ
רַק כִּיב,
שֶׁבָּלַע אֶת כָּל הַתַּחֲנוּנִים.

בַּסּוֹף: רַק עֲקֵדָה.
רַק גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה
מִיִּסּוּרֵי הַקָּרְבָּן.

שְׁחָפִים בַּלַּיְלָה

לֹא יָדַעְתִּי שֶׁשְּׁחָפִים עָפִים בַּלַּיְלָה.
אוּלַי גַּם הֵם זְקוּקִים לַחֲלוֹמוֹת
שֶׁנִּלְכְּדוּ בְּאוֹר הַכּוֹכָבִים
וַאֲנִי בַּחֲלוֹמִי, עֵת נָמוּ כָּל הַנְּשָׁרִים
רָאִיתִי אֶת כָּל שַׁחֲפֵי הָעוֹלָם
פּוֹרְשִׂים כְּנָפַיִם צְחֹרוֹת
וּמְדַמְיְנִים
חַיִּים אֲחֵרִים.

**איור ראשי: שרון וובר-צביק.