עִם חֲלוֹף
הַשָּׁנִים,
אֲנִי מְקַבֵּל
אֶת תָּוֵי-הַפָּנִים
שֶׁל אֲבִי
הַמָּנוֹחַ.
בַּסּוֹף,
כְּדֵי לְהִזָּכֵר,
יַסְפִּיק לִי
מִן-הַסְּתָם
מַבָּט חָטוּף אֶחָד
בַּמַּרְאָהּ
כְּדֵי שֶׁלֹּא
אֶצְטָרֵךְ
לִשְׁלֹף מִדֵּי פַּעַם
בְּפַעַם
אֶת תְּמוּנָתוֹ
מִכִּיס-הַחֻלְצָה.
תגובות