עַל-כִּתְפֵי

הַיְּשִׁיבָה עַל-כִּתְפֵי הַנֵּס
רוֹמְמַתְנוּ לְמַבַּט מַלְכוּת יַלְדִּי
שֶׁהִשְׁכִּיחַ אֶת שֶׁנּוֹשֵׂא אוֹתָנוּ
מֵעַל בִּצּוֹת מַלְכֵי עֲרָב,
וְדֶרֶךְ פִּיחַ עֲשַׁנְשָׁמוֹת.

אֵיךְ אֲנַחְנוּ עֲדַיִן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל –
רַק מְלַטְּפִים פִּצְעֵי שַׁלְשְׁלָאוֹת
וּכְבָר יוֹרְקִים תְּלוּנָה רוֹעֶבֶת,
מַעֲרִיבִים קִנְאָה
אֶל רִפְתוֹת הַזָּהָב,
בָּהֶן לִפְנֵי דּוֹר הָיִינוּ גְּבָבָה.

*

תְּמוּנוֹת שָׁחֹר-לָבָן קָרְמוּ צֶבַע וּתְנוּעָה
בָּאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת וְהַמְּקֻיֶּמֶת רַק לָנוּ.
כָּעֵת יֵשׁ לָשִׂים אֶת הַכֶּתֶר
וְלֶאֱחֹז בְּחֶרְדָּתָמִיד בֶּאֱלֹהֵינוּ.

לִסְמֹךְ עֲבוֹדָה לְהוֹדָאָה

כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה,
יֵשׁ לִסְמֹךְ עֲבוֹדָה לְהוֹדָאָה.

לְהִתְפַּקֵּעַ בֵּין מִלּוֹת רְצֵה
לְבֵין שׁוּבְךָ לְצִיּוֹן.
לָחוּשׁ בְּהִשְׁתַּחֲוָיַת מוֹדִים
מַשָּׂא פּוֹעֲלֵי פֶּרֶךְ בְּבִנְיַן כָּתְלֵי הַבַּיִת.
לִלְחֹץ בְּצַוַּאר הָרֶחֶם, לְבַצְבֵּץ לְאַט כְּמוֹ גְּאֻלָּה
וּלְהִוָּלֵד בְּהוֹדָאָה אֶל הִוָּסְדוֹ.

לִהְיוֹת כַּלָּה בְּבִרְכָתָהּ,
מִתְחַנֶּנֶת
זְקוּפָה בְּכִסְאָהּ הַמְּהֻדָּר,
מְעַרְבֹּלֶת אָדָם סְבִיבָהּ
וְהִיא דּוֹמַעַת מִצּוֹם
אַךְ בּוֹטַחַת אֶל חֲתָנָהּ
שֶׁמְּרַצֵּד בְּאִישׁוֹנֶיהָ
וּכְבָר מֻרְקָד לְחֻפָּתָהּ.

** שני השירים פורסמו לראשונה בספר שיריו "ממיתר החולין", עמדה, 2017.