סִמְכִי עַל כָּךְ שֶׁלֹּא הִתְקַשַׁחְת
רַק לָמַדְתְּ לִזְקֹף קוֹמָה
לְהִתְמַתֵּחַ אֶל עֵבֶר הָעוֹלָם עַד קְצוֹתַיִךְ
וְלוֹמַר לוֹ: בּוֹא. אֲנִי מוּכָנָה

סִמְכִי עַל כָּךְ שֶׁכְּמוֹ הַיְּקוּם 
גַּם אַתְּ כָּל הַזְּמַן מִתְפַּשֶּׁטֶת
שֶׁכְּמוֹ הַיַּבָּשׁוֹת
גַּם סוֹפֵךְ לְהִתְחַבֵּר
לְכָל מָה שֶׁנִּרְאֶה מוּפרָד

הָאֱלֹהִים שֶׁלָּךְ מְחַכֶּה
יֵשׁ לוֹ זְמַן אֵינְסוֹפִי
וְהוּא אַף פַּעַם לֹא מֵאִיץ בָּךְ
רַק מוֹחֵא לָךְ כַּף כְּשֶׁאַתְּ מִתְקָרֶבֶת אֵלָיו
כְּמוֹ שֶׁמּוֹחְאִים כַּף לְתִינוֹק שֶׁמַּתְחִיל לָלֶכֶת

נ. ב.
סִמְכִי עַל זִכְרוֹן הַכְּנָפַיִם שֶׁפּוֹעֵם בָּךְ וּמְסַמֵּן – 
פֹּה, 
אֵיפֹה שֶׁכָּבֵד וְעָמוּס בֵּין הַשְּׁכָמוֹת
מִשָּׁם יָכֹלְתְּ פַּעַם לָעוּף