כמעט 50 שנה עברו מאז שג'יי. די. סלינג'ר פירסם את סיפורו האחרון וכעשר שנים מאז שנפטר, אך רק עתה יוצאים ספריו בפורמט הדיגיטלי, כך מדווח ה"ניו יורק טיימז". הדבר לא נעשה עד כה בשל תיעוב ורתיעה של הסופר כלפי המחשבים ושאר חידושי הטכנולוגיה. בנו של הסופר, מאט סלינג'ר, בעל זכויות על פרסום היצירות של אביו, הקפיד עד כה על מורשת זו, וסירב להפצרות לאפשר לפרסם אותן בפורמט הדיגיטלי. כפי שסלינג'ר הבן אמר פעם: "הקדשתי את כל חיי להגנה על אבי והקפדתי לא לדבר עליו."

אך את הקידמה הטכנולוגית אי אפשר לנצח, וגם הכסף עושה את שלו, ומאט סלינג'ר נשבר. לדבריו, הוא החליט לאפשר את פרסום ספריו של אביו בפורמט הדיגיטלי על מנת להנגיש אותם לדור הקוראים הצעיר, כדי שגם אלה יכירו את היצירות של אחד הסופרים החידתיים והמשפיעים בספרות האמריקאית.

כצעד ראשון בדרך לשם, בית ההוצאה לאור האמריקאי "ליטל, בראון", פרסם באחרונה בדיגיטל ארבעה מספריו, מה שכנראה הופך את סלינג'ר לאייקון הספרותי האחרון של המאה ה-20, אשר נכנע ללחץ המהפכה הטכנולוגית.

כמו כן, בעתיד הקרוב עומדים לצאת לאור כתבים של הסופר, שטרם פורסמו. להערכתו של סלינג'ר הבן, מיון החומרים, עריכתם והכנתם לדפוס ייארכו בין חמש לשבע שנים.

הסוגיה – מה הותיר אחריו סלינג'ר לאחר פטירתו, פרט לספריו שפורסמו – מהווה את אחת החידות המסתוריות בספרות האמריקאית. התשובות מצויות אצל סלינג'ר הבן, אך לעת עתה הוא לא חשף דבר, פרט לכך שיש ברשותו מכתבים רבים שכתב אביו והוא מתכוון לפרסם גם אותם. כמו כן אישר כי ביצירותיו העלומות עדיין אביו המשיך לכתוב על משפחת גלאס, שילדיה מופיעים גם ב"פראני וזואי".

כן נמסר כי בסתיו הקרוב תיפתח בספרייה הציבורית בניו יורק תערוכה בה יוצגו מכתבים, תצלומים משפחתיים וכתב היד של "התפסן בשדה השיפון", עם תיקונים בכתב של סלינג'ר, ועוד כ-160 פריטים אישיים שלו.