סְבִיבוֹנֵנוּ הַשּׁוֹבָב
סְבִיב צִירוֹ
תָּמִיד –
הוּא סָב
מִיָּמִין
וְגַם מִשְּׂמֹאל
חִישׁ יוֹצֵא שּׁוּב –
בְּמָחוֹל

מִסְתּוֹבֵב
עַד שֶׁנּוֹפֵל
וּבְחִיּוּךְ עַלִּיז
שׁוֹאֵל:
"מִי רוֹצֶה
לְהִתְחָרוֹת
וּלְנָּחֶשׁ –
עַל אֵיזוֹ אוֹת?"…

כָּל שָׁנָה,
כָּל חֲנֻכָּה
שָׁב מִדֶּרֶךְ –
אֲרוּכָּה
בֵּין נֵרוֹת
וְסוֹפְגָנִית
אֶת רוּחֵנוּ
הוּא מַלְהִיט

רַק בְּתוֹם
תּוֹרָנוּתוֹ
יְאֻחְסַן –
בְּתֵבָתוֹ
וְאַט אַט
אוֹתוֹ שׁוֹבָב
יַעֲצוֹם שׁוּב –
אֶת עֵינָיו…

אֶת שְׁנָתוֹ
הָעֲרֶבָה
יְבָלֶה –
בְּאַהֲבָה
וְיַחֲלוֹם
בַּנְּעִימִים
עַל אוֹתָם
שְׁמוֹנַת יָמִים.

איור: שרון וובר-צביק