נעים להכיר, שושנה דיין קירש
למה לכתוב? מאיזה מקום פורצת יצירתך?
אענה בתשובה בנאלית לשאלה בנאלית: לא אני בחרתי בכתיבה – היא בחרה בי. ומאחר ואני גם מוזיקאית במקצועי, מלחינה ופזמונאית, הרי שקשה לעמוד מנגד כאשר הכל זורם בעורקים וחייב לפרוץ.
מי השפיעו על כתיבתך? אישיותך?
המון סופרים וספרים עיצבו את אישיותי ואת חיי: "אקלימים" / אנדרה מורואה, "פרשת גבריאל תירוש" / יצחק שלו, "מרטין עדן" / ג'ק לונדון, "מיכאל שלי" / עמוס עוז, "הלב" /דאמיציס, ועוד רבים רבים וטובים.
כמשוררת הכי השפיעו עליי: רחל, דליה רביקוביץ', נתן אלתרמן, יהודה עמיחי.
איך נבחר השם לספר האחרון, ולאחרים?
ספריי מתכתבים זה עם זה. אפילו הרומן "מרכז תשומת הלב" שראה אור לפני ארבע שנים בהוצאת פרדס ועל חשבון ההוצאה, מתכתב עם ספרי השירה שלי שהם בעצם טרילוגיה המתארת כרוניקה של פרידה ידועה מראש. הראשון, "זיכרונות מקופלים", מספר על הפחד מהפרידה הבלתי נמנעת, "לאט מגובה רב" הוא ההכנה לקראתה ו"ערכת פרידה" כבר מתאר את כאב הפרידה עצמה. ספרי החדש "אחרי שנגמר", ובאנגלית AFTERMATH שהוא שם מדויק הרבה יותר, כבר דן למעשה בתוצאותיה של הפרידה.
על מה הספר? מי לדעתך יקרא או קרא את הספר שלך?
ספר שלי נועד לכל מי שחווה אהבה ופרידה וככזה מתאים לרוב האנשים ולכל הגילאים.
האם הכתיבה היא בשורות קצרות או ארוכות?
הכתיבה שלי בדרך כלל קצרה – לרוחב ולאורך.
איזה ז'אנר מושך אותך, מרתק אותך?
כל כתיבה טובה, בדיוק כמו מוסיקה טובה, מושכת ומרתקת אותי. אבל אני יכולה לציין מה הז'אנר שפחות חביב עליי והוא: מדע בדיוני. סורי.
אפשר לקבל תיאור של סביבת העבודה שלך?
בשלוש השנים האחרונות אני מתגוררת בכרמיאל לאחר שמרבית חיי תמיד התגוררתי בתל אביב, גבעתיים ורמת גן, ואני מוצאת שהפסטורליה והשקט + האוויר הנקי + הנוף המדהים מחלוני, של הרים ויערות והכפר הערבי נאחף שממול, אכן יש בו השראה גדולה לכתיבה, שהרי ספר שיריי החדש ועוד ועוד שירים שממשיכים להיכתב כמעט מעצמם, נכתבו רובם ככולם באותן השנים שאני כאן.
מה או מי גורם לך השראה?
הכל גורם לי להשראה. באמת הכל. אבל אפשר לומר שמאחר ששיריי עוסקים בעיקר במערכות יחסים אהבות שנאות ופרידות , הרי שהם התמה המרכזית בכתיבתי.
אפשר להתפרנס מכתיבה?
לא. ממש לא. אי אפשר להתפרנס מכתיבה. בשנים האחרונות אני מנסה בכל כוחי להילחם בתופעה הנוראית והמזעזעת שהפכה לדבר שבשגרה: אי תשלום ליוצרים על שימוש של כתבי עת בשירים ובסיפורים. כחברת אקו"ם אני עושה כל שביכולתי לעקור חוקים רעים שהשתרשו.
האם את דומה לדמויות שלך?
לא רק שאני דומה לדמויות שלי, הרי שאני בכולן וכולן – אני.
האם הסיפור/השיר נבנה מראש, או שהוא מתפתח תוך כדי?
יש לי שירים שנכתבים במכה ויש כאלה שאני דוגרת עליהם, מתקנת ומשנה, ולפעמים משאירה אותם להתבשל במיץ של עצמם, מה שגורם בסופו של יום לתבשיל להיות טעים ומוכן לאכילה.
מהן בשבילך המילים אהבה, פרידה?
ניתן לקרוא את המוטו בכל ספריי כדי להבין מה מהוות בשבילי המלים הגדולות אהבה ופרידה. בספרי "אחרי שנגמר" מופיע שירו מכמיר הלב של ג'ון בירן:
"כל זה, אפילו זה, יחלוף ;
ובתום חיינו נישאל,
לא אם היה לנו רע או טוב ,
אלא כמה אהבנו".
בספרי "ערכת פרידה", האמרה המפורסמת של אדמונד הרוקור: "להיפרד זה למות קצת". וברומן הביכורים "מרכז תשומת הלב", שירה הנפלא והמתומצת של המשוררת מירי שרף, אותו גיליתי לראשונה באנתולוגיה "אהבה" של הליקון:
"מי אמר שלא מתים
מאהבה
זה פשוט קורה אחר
כך
שנים אחרי
ואז כתוב
סיבת המוות לא
ידועה".
שושנה דיין קירש. הכל זורם בעורקים
תגובות