close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • נעים להכיר, מתי שמואלוף

    מערכת סלונט | נעים להכיר | התפרסם ב - 25.11.18

    באיזה גיל התחלת לכתוב? מתי הרגשת שיש לך את זה?

    התחלתי לכתוב בגיל 16 על מחברת צהובה, עם שוליים מקומטים, עם חיים מנגן לצדי בגיטרה אקוסטית שחוקה והנעורים העניקו לנו אופק עדין כמו פלסטלינה, ללא מחשבות על עבודה או הישרדות, רק תכנונים איך להוריד לאדמה ענני מחשבות. בינינו, אני עדיין מלא ספקות לגבי הכישרון כתיבה שלי. למרות שפרסמתי מעל שבעה ספרים ועוד כמה מתוכננים.

    בילדותך, רצית להיות אמן, סופר?

    בפסיכותרפיה אמרו לי שהמצאתי את דמות האמן בכדי להגן על הילד השביר, חסר השרירים והחוסן. נדמה לי שסיפרתי סיפורים כמו כל הילדים, רק שבמקרה שלי לא הפסקתי, המשכתי לחלום, כשהילדים הלכו לשחק במשחק אחר.

    אתה מחובר לילדותך בכתיבתך?

    לאחרונה יותר. במיוחד לאחר שנולדה בתי הראשונה. ואני מברך בשירה, כל זיכרון שנפתח לאורך, ומתפרש לרוחב, שמעניק איזה ממד נוסף להוויה המצומצמת של ההווה.

    באיזה עיניים אתה רואה היום את שיריך/כתביך הראשונים?

    הכתיבה היא נחש עצום שקשה להשתלט עליו. ככל שהזמן עובר, יש רצון להיות פשוט יותר, ולתת למילים להוביל את הקוראים לתוכן. אך בהתחלה היה רצון להשתמש בכמה שיותר אפקטים שידהימו, יכו ולעיתם אף יכאיבו לקורא.

    האם אתה כותב במכה אחת?

    לעיתים זה מתפרץ במכה אחת, לעיתים זה מתחבר לשירים אחרים. אבל במשך תקופה ארוכה עוד לפני העריכה וההגהות, אני עורך את המכות האלו, ומנסה לנקות את המילים המיותרות.

    מיהו הגיבור שלך שמופיע בשירים/בסיפורים?

    בסיפורים, לוקח לי הרבה זמן למצוא את הגיבור. אבל כשאני מוצא אותו הוא מוביל את הסיפור. לעיתים זאת דמות מהמאה החמישית לפני הספירה [למשל הסיפור שכתבתי על אשתו של סוקרטס בספר הסיפורים הראשון] לעיתים זה רוח רפאים, לעיתים, זאת אישה שהייתה חברה של הזמר הכי מפורסם בעיר. השמות של הגיבורות מעניקות לי את עולמן, כמו זרע שחופן בתוכו חורשה שלמה.

    מאיזה מקום פורצת הכתיבה שלך?

    אני מחפש את הקול הייחודי שלי. אבל לא פעם אני לוקח השראות ממבנים שכבר נבנו. למשל השיר “למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים” שעד היום לוקח אותי לאסופות חדשות, הוא בעצם עיבוד לשיר “למה אני לא כותב שירי אהבה אמריקאיים” של אמירי ברקה המנוח.

    האם אתה מסוגל לא לכתוב?

    כן. לעיתים בחופשות, או בתקופות אחרות, אני נותן לואקום למשוך חוויות פנימה, לפני שאני חוזר לכתוב. וגם עכשיו נוצר מצב, שאני כותב באנגלית וגרמנית לפרויקטים בינלאומיים ועוזב לרגע את הסצינה של השירה והספרות בעברית. וזה לוקח את כל זמני.

    איזה ז’אנר מדבר אליך?

    אני אוהב להתנסות. בהתחלה כתבתי, אחר כך עשיתי מוזיקה, תיאטרון, ציירתי, חזרתי לשירה, עברתי לפרוזה, והיום אני כותב תסכית לרדיו, רומאן…

    איפה אתה כותב?

    שירים בכל מקום. אבל אני מזל סרטן. אוהב להיות בבית. בשולחן הכתיבה שלי.

    אפשר לקבל תיאור של סביבת העבודה שלך?

    עכשיו בדיוק החלפתי שולחן כתיבה. המגירות שלו עדיין ריקות. מולי יש תמונות של אנשים יקרים שעזבו את העולם. פרפרים שנחנטו והושארו באחת הדירות שהתגוררתי בהן. פירמידה קטנה ושעון על ציור ילדים, שקיבלתי מהאמן שחר סריג. מנורת שולחן מאביקה, מדפסת אדומה שעובדת קשה לאחרונה, כי אני אוהב לקרוא מדפים מודפסים ופחות מהמחשב. והכי חשוב הרמקולים שנותנים פסקולים לסרטים שאני כותב.

    מי השפיעו על כתיבתך? אישיותך?

    אני חושב שההשפעות הכי גדולות לכתיבה הן הספרים שאהבתי לקרוא והניסיון שלי לכתוב בבלוז/ג’אז שלי. קראתי לאחרונה את “הבית ברחוב הקרפיונים”, של  משה גבריאל בן יעקב שמאוד מאוד אהבתי. והוא נתן לי רעיון לאיזה רומאן שאני עובד עליו עכשיו. אני חושב שהאישיות שלי היא תמונת מראה להוריי, שפיג’יי הארווי קשקשה במסקרה שלה על הזכוכית, רגע לפני שהיא שברה את הגיטרה בהדרן.

    מה או מי גורם לך השראה?

    אני מנסה ללכת אחרי היד, היא מרימה מהנייר הריק את מבני הענק, ואני מנסה כמו ילד לחבר את הנקודות שהיא מעניקה לי.

    האם ואיך אתה מצליח לשמור על משמעת כתיבה?

    חצי שבוע עבודה רגילה, חצי שבוע כתיבה. זה לא פשוט במערכת יחסים, או כאבא. אבל זאת הדרך שבה אני מתנועע כבר הרבה שנים. בתוך כך, כתיבה היא גם קריאה גם עריכה וגם הפקה של פרויקטים אמנותיים. איתן גרין פעם נכנס לשיעור הכתיבה הדרמטית באוניברסיטת תל אביב שבה למדתי לתואר ראשון בתיאטרון, ואמר לנו, אתם מסתובבים בעיר ואומרים שאתם כותבים, אבל מי ממכם ויתר על התענוגות של החיים, בכדי להשקיע את כל כולו בכתיבה. המשפט הזה הולך איתי. צריך להיפרד מהנאות, בכדי לשקוע באמנות.

    האם כתיבה בסביבה מרעישה אפשרית עבורך?

    כן. העיקר שאני בתוך העלילה.

    יש לך טקס שאתה עושה לפני כתיבה? אמונות טפלות?

    כן. בודק את חשבונות הבנק. חחח

    איזה מנהגים מגונים יש לך בכתיבה שהיית רוצה להיפטר מהם?

    חוסר האפשרות לשתף אחרים. אני רוצה להיות מסוגל לשתף כמה שיותר אנשים בתהליך הכתיבה.

    במה אתה עסוק עכשיו?

    אני עסוק כרגע בתסכית שאני כותב לרדיו הגרמני. בנוסף בשנה הבאה תצא לאור אסופת שירים מכל הספרים וגם חדשים, שיתורגמו לגרמנית. ויש עוד פרויקטים סודיים שאני עובד עליהם, ושברגע הנכון אספר עליהם ברבים.

    האם אתה דומה לדמויות שלך?

    אני מקווה שלא. הדמויות שלי סובלות ועושות מעשים שלא אעיז לעשות.

    עם איזה משורר היסטורי היית רוצה לדבר?

    גבריאל בלחסן.

    אתה זוכר שורה בעל פה מכל מה שכתבת? משהו?

    הגיע הזמן לומר, הדיכוי לא הסתיים,

    האדמה לא מזרח תיכונית….

     

     

     

    מערכת סלונט

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    בולים מתימן

    חנה קב רוט
    זה היה הסדר הראשון שעמדנו לערוך ללא דודה ברוניה ומשפחתה, והכול...

    רולינג נגד אנטישמיות

    ג’יי קיי רולינג ב-18 בספטמבר יצא לחנויות הספרים באנגליה ספרה החדש...

    נעים להכיר, אריאל הכהן

    אריאל הכהן
    אריאל הכהן. בן 50. יוצר עצמאי בתיאטרון. מחזותיו רצים בתיאטראות פרינג'...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית