close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • נעים להכיר, טלילה קוש

    מערכת סלונט | נעים להכיר | התפרסם ב - 11.10.21

    טלילה קוש, חוקרת ספרות ותרבות במכללת סמינר הקיבוצים (בגמלאות), מלמדת יוגה וטאי-צ’י-צ’ואן. רומן ראשון שלה “המחברות של מרתה” יצא לאור בהוצאת כרמל באפריל 2021.


    למה את כותבת? מאיזה מקום פורצת הכתיבה?

    אני כותבת מכיוון שאני חייבת. דחף שהלך וגבר לאחר שהפסקתי לכתוב כתיבה אקדמית, שאותה עשיתי במשך שנים ארוכות. תכנים אחרים נעמדו ובאו ודרשו אור.

    באיזה גיל התחלת לכתוב? מתי הרגשת שאת יודעת לכתוב?

    כאמור, שנים ארוכות כתבתי טקסטים אקדמים עיוניים. כתיבה שהיה בה סיפוק אדיר. לימדתי כתיבה אקדמית, ולמדתי שכתיבה היא כתיבה. האם אני “יודעת לכתוב”? ללא ספק עם השנים יכולת הכתיבה שלי התחדדה. לקראת סיום עבודתי האקדמאית כמרצה בסמינר הקיבוצים למדתי במשך שנתיים קורס לכתיבה יוצרת שהבהיר לי לא מעט דברים, ובעיקר איפשר לי להתנסות בכתיבת פרוזה ובקבלת משובים.

    באיזה שלב התחלת להתייחס לעצמך כסופרת?

    צפיתי פעם בראיון עם טוני מוריסון, שסיפרה שלקח לה שנים רבות לומר “אני סופרת”, כשהתבקשה להציג את עצמה. אני חושבת שהמסגרת של קורס הכתיבה, שנערך לאורך שנה אקדמית מלאה, תרם רבות לרצון שלי להיות כותבת, לכתוב, ובהמשך להתייחס לעצמי ככותבת. כך אני עונה מדי פעם לשאלה “מה את עושה בחיים?”   

    קחי אותנו ביד ליום כתיבה טיפוסי שלך?

    הבנתי שכדי להיות כותבת, סופרת אני צריכה לכתוב. אני מצליחה לשמור על קצב/סדר כתיבה של לפחות שלוש שעות בכל יום. מחויבת לזמן כתיבה, לא לכמות. לעיתים זה נמשך יותר ולעיתים לא. אבל את החוזה של שלוש שעות כתיבה בכל יום אני ממלאת ללא קושי. אין לי בעיות של “מסגרת”. שעות הכתיבה שלי הן על פי רוב בשעות הבוקר, לפני הכל, אם אפשר. לעיתים, מאוחר בלילה אני מוצפת ברצון לשבת ולכתוב. אולי זה השקט שבעולם בשעות הללו. הקושי הוא לקום למחרת בבוקר…

    איפה את כותבת, תארי לנו את סביבת העבודה שלך?

    אני כותבת בכל מיני מקומות בבית. זה תלוי בכל כך הרבה דברים. בשעת היום, במצב הרוח שלי, בעונת השנה…. כותבת בחדר העבודה שלי, מוקפת בספרים שעומדים עלהמדפים ומביטים בי; כותבת הרבה על שולחן המטבח, בין כוסות קפה וקערת פירות; כותבת על הספה, המחשב על הברכיים; כותבת על המרפסת, למרות שבוהק המסך מחזיר אותי תמיד פנימה. לאחרונה הזדמן לי לכתוב בבית נופש של חברים, בית שנמצא ממש בלב הטבע. זה היה נפלא!

    האם את מאזינה למוזיקה בעת הכתיבה? אם כן, למה את אוהבת להאזין?

    בדרך כלל איני מאזינה למוסיקה בעת הכתיבה. יש לי לא מעט בעיות של קשב וריכוז ולהקשיב למוזיקה ולכתוב בה בעת זו משימה קשה עבורי. לעיתים מתנגנת ברקע מוסיקת ג’אז, או מוסיקה מינימליסטית של ארבו פארט או פיליפ גלאס… ברוב הזמן יש שקט.

    מה או מי גורם לך השראה?

    אין לי “מוזה” משלי. השראה לכתיבה מגיעה מכל מיני דברים שאני נתקלת ביום יום, בכל מיני מקומות, כמו דברים שאני שומעת ברדיו, שאני קוראת, שאני רואה סביב. הליכה היא זמן מעולה עבורי לחשוב על הכתיבה. הרבה החלטות חשובות צצו ועלו תוך כדי הליכה. אני ממש אומרת לעצמי: עכשיו תחשבי על…. ומחשבות זורמות ולעיתים מגלות ומביאות פתרונים. ולעיתים מגיח רעיון שאין לי מושג מאין וכיצד הוא הגיע אלי, אבל הוא בדיוק הדבר הנכון ברגע הנכון. וגם הכתיבה עצמה מזמנת השראה. רעיונות שלא חשבתי עליהם קודם. בסדנת כתיבה אמרו לנו ש”הסיפור כותב את עצמו”. אז, זה נשמע לי קלישאה, אך בהמשך גיליתי על מקלדתי ומסכי שזה אכן יכול לקרות. זה קורה.

    מה בולם אותך? מה מקשה עליך לכתוב?

    גם זה עָלוּם. קשה לי לדייק ולומר מדוע/מתי זה קורה, אבל אני מגיעה לפעמים לדרך ללא מוצא, פשוט לא יודעת איך להתקדם בכתיבה. ממש הרגשה של “עגלה תקועה”.  אולי זה קורה כי איני ניגשת עם תכנית מפורטת וברורה ליצירה, אבל גם כי זה הקצב של יצירתיות. מעיין פועם… ויש מרווחים בין הפעימות.  

    האם הכתיבה שלך מתחילה מהדמויות או מהעלילה?

    בדרך כלל תחילת הכתיבה שלי ברעיון, זיכרון, תחושה שרוצים להיכתב, שאני רוצה לכתוב אותם. העלילה והדמויות משורטטות בקווים מהירים. תוך כדי הכתיבה, כמו בציור, אני מניחה, הדמויות, הרקע, ההתרחשות הולכים ומתעבים, הולכים ומתהרים, קורמים עור וגידים של מילים. 

    איך את יודעת שטקסט מוכן? שכתב היד יוצא ממך לדרכו?

    אף פעם איני “יודעת” שהטקסט “מוכן”. עוברת עליו אין ספור פעמים שוב ושוב, בעיקר מנקה, מנכשת עשבים שוטים ומיותרים. גם כשהטקסט יוצא ונשלח לדרכו, גם אז איני בטוחה באשר למוּּכנוּתוֹ המוחלטת. זו צריכה להיות החלטה זהו זה עכשיו, מכיון שאני יכולה להמשיך עוד ועוד “לטפל” בטקסט, ולעיתים זה לרעתו.

    אילו סיכונים לקחת בכתיבה שלך שהשתלמו בסופו של דבר?

    הכתיבה היא הִסְתכְּנוּת, בכל מקרה. לכתוב אמת, לכתוב את מה שאני “חייבת” לכתוב, כרוך בסוג מסוים של סכנה, עבורי ככותבת (להכנס פנימה, להוציא לאור את הדברים) ועבור הטקסט (האם הוא יצלח, יעמוד בכובד הדברים). ולכן, כתיבה שצולחת את ההסתכנות תמיד “משתלמת”.

    מהם החלקים שאת הכי אוהבת והכי פחות אוהבת בתהליך הוצאת ספר לאור?

    רגע חתימת החוזה עם הוצאת הספרים/המערכת ותחילת המסע של העריכה מרגש אותי מאוד. זו תחילתו של מסע לתוך הטקסט הכתוב, שלאורכו אני רואה כיצד הוא הולך ומתבהר, משתבח, הופך מואר יותר. ויש כמובן הרגע של להחזיק בפעם הראשונה את הספר המודפס ביד. כמובן!

    החלק הפחות קל (ולא אהוב) הוא הָנְשמת הספר. כל מה שצריך לעשות כדי לאפשר לו חיים ארוכים מאורך מדף, ליחצן אותו, לקושש הכרה ספרותית…

    אילו ספרים או סופרים השפיעו הכי הרבה על הכתיבה שלך?

    אני אוהבת (ומעריכה מאוד) את הכתיבה של יהודית הנדל, של לאה איני, וגם את יהושע קנז. הכתיבה של סמי ברדוגו מופלאה. איני בטוחה שהם השפיעו עלי ישירות, אבל אני כן לומדת מהכתיבה שלהם.

    אילו תגובות את מקבלת מקוראים?

    על ספרי “המחברות של מרתה”, שיצא לאור באפריל 2021 בהוצאת כרמל, קיבלתי תגובות נהדרות! מרגשות! כתבו לי קוראים.ות, כאלה שהכרתי וכאלה שכלל לא. זו הרגשה נהדרת לדעת שהספר נגע במחוזות נפש של קורא.ת.

    על כמה פרויקטים את עובדת בו זמנית?

    אני עובדת בהתמדה על פרויקט אחד, אבל בו בזמן חוזרת לטקסטים “במגירה”, עורכת ומנקה אותם, ולעיתים מתחילה סיפור חדש

    מה את עושה כאשר את לא כותבת?

    מלמדת יוגה וטאי צ’י צ’ואן, מטפחת גינת ירק על הגג, וחיה על כל המשתמע מכך.

    על מה את עובדת עכשיו?

    על נובלה שבמרכזה קשר בין שתי חברות נערות, שממשיך לבגרותן כנשים צעירות בעולם.

    טלילה קוש

    מערכת סלונט

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    קול קורא: משה בתיבה

    מערכת סלונט
    “וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר,...

    עקבות

    גלי בר
    הַשַּׁעַר פָּתוּחַ, הָעֵזִּי לִצְעֹד, דֶּרֶךְ קְשָׁתוֹת הַהֵיכָל הַבּוֹהֵק. שַׁיִשׁ צָחוֹר יַחֲבֹק...

    נחמה

    סמדר פלק-פרץ
    לזכר נפ”ש נחמה פיירשטיין פוחצ’בסקי נֶחָמָה שֶׁנָּתַתְּ הַאִם הָיְתָה בָּךְ? עֵת...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית