close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • נעים להכיר, זיוה עודד

    מערכת סלונט | נעים להכיר | התפרסם ב - 19.11.18
    זיוה עודד היא פסיכולוגית קלינית. שנים של מפגש קרוב עם סבלם של מטופלים ועם משאלתם להיחלץ מן הסבל היוו השראה לרומן הפסיכולוגי הסוחף, "פקעת", הלוקח את הקורא למסע נוגע ללב אל נבכי השיגעון. הדמויות ברומן דמיוניות אמנם, ואולם הכאב והצלקות שהן נושאות, כמו התקווה וההזדמנות להחלמה, לקוחים מן החיים האמִתיים.

    באיזה גיל התחלת לכתוב? מתי הרגשת שיש לך את זה?

    כתבתי שירים כשהייתי ילדה. אבל, רק לפני כשש שנים התחלתי לכתוב ממש. אני פסיכולוגית קלינית ורציתי לכתוב סיפורים על מקרים טיפוליים מעניינים. בתחילה שמשו אותי הסיפורים עבור קורס שאני מלמדת במסגרת מסלול פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית ואחר כך התעורר התיאבון וכתבתי סיפורים יותר ארוכים, ויותר עלילתיים עד שנרקם הרומן השלם. פקעת הוא רומן פסיכולוגי.

    בילדותך, רצית להיות אמנית, סופרת?

    לא. רציתי להיות רופאה ואחר כך רציתי להיות פסיכולוגית. מתוך הגשמת הרצון לטפל באנשים נולד הרצון לכתוב עליהם.

    את מחוברת לילדותך בכתיבתך?

    מאד, הרבה זיכרונות מהילדות משמשים השראה לחלקים בכתיבה.

    באילו עיניים את רואה היום את כתבייך הראשונים?

    תמיד אני קוראת חומרים שכתבתי בעיניים של קורא שלא מכיר אותי.

    האם את כותבת במכה אחת?

    לא. אני משתדלת לכתוב קצת בכל יום. הקציתי גם ימים קבועים פנויים במהלך השבוע שנועדו רק לכתיבה. אני כותבת מאד לאט כי אני משכתבת כל פיסקה הרבה פעמים לפני שאני עוברת לפסקה הבאה.

    מיהו הגיבור שלך בכתבייך?

    בספר הביכורים שלי “פקעת”, ובכתבי יד נוספים שעדיין לא פרסמתי, הגיבורים שלי הם אנשים שעוברים טראומות ומשברים ומפתחים עמדה והתמודדות פתולוגית עם החיים. לכל אחד מהם יש הזדמנות להשתחרר מהעמדה הקורבנית בה הוא לכוד אבל בשביל זה הוא צריך לראות שיש לו חופש בחירה בתוך העולם המוגבל שלו.

    מאיזה מקום פורצת הכתיבה שלך?

    מתוך המפגש שלי עם מטופלים ומתוך ניסיון חיים אישי ששזורים בו טראומות והזדמנויות.

    האם את מסוגלת לא לכתוב?

    היום כבר לא.

    איזה ז’אנר מדבר אלייך?

    רומנים פסיכולוגיים.

    איפה את כותבת?

    הרבה בבית, בחדר שלי וגם בחו”ל. משתדלת לפחות פעם בשנה לנסוע למקום אחר למשך שבועיים או שלושה ולכתוב.

    אפשר לקבל תיאור של סביבת העבודה שלך?

    אני גרה בדירה בלב תל אביב וסביבי מקבץ גני ילדים ובית ספר. אני נוהגת להסתגר בחדר העבודה שלי, עם קפה ואטמי אוזניים וכותבת.

    מי השפיעו על כתיבתך? אישיותך?

    בן הזוג שלי, עודד מבורך הוא גם פסיכולוג וגם הוא כותב. הוא כתב הרבה לפני וממנו התחיל התיאבון שלי לכתיבה. הוא גם מאמין בי ומעודד אותי להמשיך ולכתוב. כיון שאנחנו עשרים שנה ביחד: חברים מאד טובים, עובדים ביחד וחולקים גישה טיפולית דומה, באופן טבעי הוא מאד השפיע על אישיותי בשנים אלה. בילדותי, אני מניחה, שלאמי הייתה השפעה  גדולה, אך גם לאבי.

    מה או מי גורם לך השראה?

    מטופלים ונדמה לי שדמויות נשיות בעיקר.

    האם ואיך את מצליחה לשמור על משמעת כתיבה?

    מצליחה, אך לא לשביעות רצוני. אני נוהגת להסתגר בחדרי האטום, בלי טלפון.

    האם כתיבה בסביבה מרעישה אפשרית עבורך?

    לא כל כך. אם יש רעש אני שמה אטמי אוזניים או מוזיקה דרך אוזניות.

    יש לך טקס שאת עושה לפני כתיבה? אמונות טפלות?

    בדרך כלל אני קוראת את כל הפרק האחרון אליו הגעתי לפני שאני מתחילה, ועושה בו מיני תיקונים ושכתובים, וכך מתעורר החשק להמשיך אותו.

    איזה מנהגים מגונים יש לך בכתיבה שהיית רוצה להיפטר מהם?

    לפעמים אני מתעכבת יותר מדי על ניסוחים בשלב של הכתיבה הראשונה.

    מאיזה סגנון כתיבה את מנסה להתרחק?

    סגנון שמכביר במילים שמתארות רגשות ומחשבות אני פחות אוהבת. אני אוהבת שהלך המחשבה נובע מתוך המעשים של הגיבור והעלילה.

    מה בולם או מרחיק אותך מכתיבה?

    בכל פעם שכתב היד שלי חוזר מהעורך הספרותי יש כמה ימים שבהם אני מתארגנת עם המחשבות ועם התוכנית להמשך הכתיבה. אני לומדת המון מהעורך הספרותי ומאד אוהבת ליישם את ההערות שלו, אבל בכל פעם אני צריכה לגייס כוחות כדי להיכנס לעבודת השכתוב בעקבות ההערות שלו.

    האם את משתפת אחרים בטקסט לפני הפרסום?

    כן בוודאי. את בן הזוג שלי תמיד, אני לא שולחת לאף אחד בלי שהוא קרא קודם והעיר את הערותיו.

    איך אפשר לדעת שטקסט מוכן? שכתב היד יוצא ממך לדרכו?

    מבחינתי אחרי שעבדתי עם עורך ספרותי לפחות סיבוב אחד.

    מה את עושה חוץ מלכתוב?

    מטפלת באנשים ומלמדת פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית בסמינר הקיבוצים. אני גם אמא לילד בן 22 וגם אוהבת ללכת לים, לראות סרטים והצגות ולטייל בחול.

    במה את עסוקה עכשיו?

    כותבת ספר חדש, בשלב השכתוב בעקבות הערות של העורך הספרותי.

    איזה סוד על כתיבה היית מגלה לעצמך?

    אני כל הזמן מופתעת מכמות הדברים באומנות הכתיבה שאני לא רואה עד שמראים לי. תמיד כשאני שולחת לעורך ספרותי את כתב היד פעם ראשונה, יש לי פנטזיה שהוא יגיד לי שכתב היד מעולה ויש לו מעט הערות. ותמיד, זה לא קורה.

    האם את דומה לדמויות שלך?

    יש דמיון ביני ובין חלקים בתוך כל דמות.

    כמו מי היית רוצה לכתוב?

    נטליה גינצבורג, יצחק בשביס זינגר, אהרון אפלפלד, דוסטוייבסקי, צ’כוב, שטפן צוויג.

    מה לדעתך צריך בשביל לכתוב?

    קודם כל לקרוא הרבה. חוץ מזה, התמדה, סבלנות, הקפדה על פרטים ופתיחות גדולה לקבל ביקורת.

    האם את רואה פנים כשאת כותבת?

    כן, תמיד. כשאני כותבת אני רואה את הדמויות בפירוט. וגם רואה את התנועה שלהן במרחב ואת האינטראקציה שלהן עם דמויות אחרות.

    עם איזה משורר היסטורי היית רוצה לדבר?

    הייתי רוצה לדבר עם צ’כוב.

     

    מערכת סלונט

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 1
    • 0
    • 1

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    הנון-קונפורמיסט – אלברטו מורביה

    שי מרקוביץ'
    קצת מביך להודות, אבל עבור חלק גדול מהקוראים שגדלו בשנות ה-90,...

    אילו ולדימיר היה חי

    משה גרנות
    כשהשוטר הביא אליי את דודה לוצה, הייתי אובדת עצות – בעוד...

    איזה סוג אתה, אבא?

    איציק אביב
    לפני די הרבה שנים, גם בגלל עין הרע וגם כדי לא...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית