נעים להכיר – דודו גואטה
"היכונו", ספרו החדש של דודו גואטה, יצא לאחרונה בהוצאת שתיים.
- למה אתה כותב? מאיזה מקום פורצת הכתיבה?
אני כותב כי אני חייב לכתוב. אני הרי סופר, ואת המילה סופר שצמודה לשמי אני מתרגל מאז שיצא הספר השני שלי, "היכונו", והשמיים לא נפלו. הכתיבה פורצת מהמקום שבו החיים עצמם לא מצליחים לספק את שלוות הנפש.
- באיזה גיל התחלת לכתוב? מתי הרגשת שאת יודעת לכתוב?
התחלתי לכתוב בגיל ממש מאוחר, אולי ארבעים או משהו כזה. הבנתי שייתכן שאני יודע לכתוב כאשר קבלתי את הביקורת החיובית הראשונה על ספר הביכורים שהוצאתי.
- באיזה שלב התחלת להתייחס לעצמך כסופר?
בשבוע שעבר 🙂
- קח אותנו ביד ליום כתיבה טיפוסי שלך?
היות והכתיבה היא לא משלח היד שלי אלא יותר הדיבוק, היא צריכה להתאים את עצמה לחיים עצמם. גיליתי שזמן הכתיבה הטוב שלי הוא מהרגע שהבנות שלי יוצאות לבית הספר ועד הרגע שבו אני צריך ללכת לעבודה. הלחץ להספיק – כי הנה הן הלכו והנה אני כבר צריך להתארגן – מוציא ממני את המיטב. ימים שאני חופשי ומאושר ואין לי את הלחץ הזה הם יותר של הגיגים ומחשבות ופחות טכנאות הכתיבה.
- איפה אתה כותב, תאר לנו את סביבת העבודה שלך?
אני יכול לכתוב בכל מקום, אבל הכי אני אוהב לשבת על הכורסא הנוחה בסלון, לשים מוזיקה באוזניות ולתת בראש.
- מה או מי גורם לך השראה?
אנשים יותר חכמים ממני. זו גם השראה וגם דכאון בו זמנית.
- מה בולם אותך? מה מקשה עליך לכתוב?
עצלנות היא הבולם המרכזי. כי תמיד יש דברים יותר גשמיים לעשות כמו לשלם חשבונות או להכין ארוחת צהריים או להספיק לראות סדרה או לדבר עם זה ועם ההוא. אין סוף הסחות דעת שכולן חשובות.
- האם הכתיבה שלך מתחילה מהדמויות או מהעלילה, ואיך אתה מפתח הלאה?
אני חושב שהכתיבה מתחילה מדמות מרכזית שפחות או יותר אני מבין מה נקודת הפתיחה שלה ומה נקודת הסיום. וברגע שאני מבין את זה, אפשר לצאת לדרך. כמובן שיש הרבה ניסוי וטעיה לאורך הדרך.
- איך אתה יודעת שטקסט מוכן? שכתב היד יוצא ממך לדרכו?
כשיש התחלה אמצע וסוף, ונעים לי לקרוא את מה שכתבי מקצה לקצה. אז אפשר להתחיל להראות את זה לכל מיני אנשים שדעתם חשובה לי.
- אילו סיכונים לקחת בכתיבה שלך שהשתלמו בסופו של דבר?
לקחתי סיכונים בזה שלא כתבתי, והייתי עם המחשבה שזה מה שאני רוצה אבל אני לא עושה את זה. מהרגע שזה מה שעשיתי – כבר לא היו סיכונים אמיתיים. הרי הכי גרוע שיכול להיות זה להוציא ספר שלא יאהבו, או שאף אחד לא יקרא. לא סוף העולם.
- מהם החלקים שאתה הכי אוהב והכי פחות אוהב בתהליך הוצאת ספר לאור?
החלק שאני הכי אוהב זה שהמלאכה שלי תמה, וזה עובר לידיהן של העורכת הלשונית והמעצבת הגרפית ויחסי הציבור וכאלה. החלק המעצבן זה העבודה מול העורכת החכמה שצודקת תמיד, שמחזירה אותי צעד אחורה ואומרת לי לחדד פה ולהדגיש שם ולהוסיף את ההוא ולהוריד את הזה. טכנאות מעיקה ללא מעוף – אבל חיונית לתהליך.
- אילו ספרים או סופרים השפיעו הכי הרבה על הכתיבה שלך?
אני קורא הכל ותמיד אני חושב שהלוואי ואוכל לכתוב כמו הספר הטוב האחרון שקראתי. אבל לאורך זמן אני חושב שהנערצים עליי הם סופרים רוסים גדולים כמו בולגקוב ואחרים בגוורדיה הקומוניסטית. אני לא חושב שהם השפיעו על הכתיבה שלי כי איפה אני ואיפה הם.
- האם ואיך אתה עושה שימוש כסופר במדיה החברתית?
מאז שיצא ׳היכונו׳ אני משתדל להיות פעיל בפייסבוק. אני מתראיין איפה שמבקשים ובכלל מנסה להיות נחמד לבריות בימים האלה.
- אילו תגובות אתה מקבל מקוראים?
זה העונג האחד שיש בלהיות סופר, התגובות של הקוראים. אני מקבל תגובות מצוינות גם מאנשים שאני לא מכיר, וזה ישר מחזיר אותי למחשב ואל הספר הבא שטרם נכתב.
- על כמה פרויקטים אתה עובד בו זמנית?
שלושה; אחד עצוב, אחד שמח, אחד מהורהר. מבין שלושתם אני מאמין שאחד יפרוץ קדימה ויהפוך לספר הבא.
- מה אתה עושה כאשר אתה לא כותב?
אני משמש כמנכ״ל של "דרכים" – חברת טיולים שמובילה טיולים אל המקומות היפים בעולם.
- על מה אתה עובד עכשיו?
על מה שיהיה הספר הבא. אולי כל השלושה שהזכרתי קודם ימצאו את מקומם בספר.
תגובות