close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • נעים להכיר, גלעד חי

    מערכת סלונט | נעים להכיר | התפרסם ב - 02.11.20

    גלעד חי, בן מגדל העמק, מתגורר בתל אביב, עוד מעט מתחתן, עם ירדן. בשנת ההתמחות בלימודי ביבליותרפיה – מחלקת טיפול יום, ביה”ח באר יעקב. התחלתי וכתבתי שירים לחניכים, בשנות ההתנדבות שלי, בנוער העובד, אחרי הסדיר בנח”ל. בשנות כתיבה אינטנסיביות מאוד נכתבו מרבית השירים, של שני ספרים, “שפה מדוברת” (2016) ו”גדר אוהבים” (2019), הוצאת ספרי עיתון 77. מילואימניק עד לפני כמה שנים ב”חטיבת הנגב” כלוחם ומפקד. כואב מאוד את המדינה, חוגג עוד מעט 46.


    למה אתה כותב? מאיזה מקום פורצת הכתיבה?
    הכתיבה מנקזת כאבים, מאפשרת קשר עם עצמי, זו דרך שלי לחשוב ולהיות עם עצמי, להבין, להשלים, לקבל. המופעים המרגשים ביותר של הכתיבה הם כאשר מזדקק לו משהו, כשנמצא איזה גביש, כשהלשון ממריאה לפתע בכלל בלי שידעת, שהתנסח משהו שלא חשבת אותו כלל והוא מלא אמת.

    באיזה גיל התחלת לכתוב? מתי הרגשת שאתה יודע לכתוב?
    ניסיתי לכתוב סיפורים כשהייתי בכיתה ב’ והביקורת העצמית הכניעה אותי מיד. מעט אחרי בביה”ס כתבתי תשובה על קינת דוד, כנראה תשובה שירית שהושפעה מהקינה ואני זוכר את התגובה של החברים לכיתה ושל המורה ואיך שהרגשתי עם עצמי וזו היתה הזדככות וריגשה גדולה. התחושה של יודע לכתוב היתה שם כל הזמן, מעין ידיעה, גם כשהכתוב לא התגלם למראה ויופי כמו שאני תופס אותו. אני ביקורתי מאד ולעיתים אני מרגיש שאיני יודע לכתוב, כאילו נאלץ לצאת שוב ושוב ו”להילחם על חיי”, להשיב את מה שאני לוקח מעצמי.  

    באיזה עיניים אתה רואה היום את שיריך/כתביך הראשונים?
    הם מרגשים אותי, אני יכול לראות בהם את התהליך, יש מהם שאני מעריך מאד.

    קח אותנו ביד ליום כתיבה טיפוסי שלך?
    בשנים שכתבתי באופן אינטנסיבי, חלקים גדולים משני הספרים שהוצאתי, הייתי יושב כל יום בבית קפה מסוים, על הבוקר, כמה וכמה שעות עד שלא יכולתי עוד, מעשן ושותה קפה, עובר על משפטים שרשומים היו על דפי היום – דפי הכתיבה מסודרים על המחשב, לכל יום יש את הדף שלו – ומעבד אותם, חלקם מניבים, הנבחרים עוברים לדף החודשי. היום אין יום כתיבה טיפוסי אני עסוק בהמון דברים ולעיתים יש מרחבים בהם אני יושב וכותב.      

    איפה אתה כותב, תאר לנו את סביבת העבודה שלך?
    בד”כ אני רושם משפטים על הפתקים של הנייד ומשם מעביר אותם למחשב. הסביבה היא הלפטופ האהוב שלי שהוא כל עולמי, לעיתים בבית קפה ולעיתים על שולחן האוכל בבית.

    מה או מי גורם לך השראה?
    הטבע הוא מקור השראה והתבוננות, לעיתים יש פרקי חסד שאני קשוב ורואה ומבין ונינוח מספיק לומר משהו או שמשהו מתנסח לו. אני מקשיב לאנשים, מוצא רמזים בכל מיני מקומות, לעיתים זה ראיון שנדבק ממנו שאר רוח ולעיתים ספר פרוזה או שירה.  

    מה בולם אותך? מה מקשה עליך לכתוב?
    קנאה חזקה מדי בכותבים אחרים וביקורת עצמית.

    על כמה פרויקטים אתה עובד בו זמנית?
    לרוב על אחד.

    כמה אנשים רואים את הטקסט לפני הפרסום? מי הם? למה?
    אני מראה לבת זוג שלי ויש גם חברים טובים שאני מחשיב מאד את דעתם. אני זקוק למרחב שבו אוכל לשמוע את מגע המילים במים את האופן בו הן נושבות ומניעות את העץ. במרחב שנוצר אני שומע מה עבר ובאיזו צורה והאם אני שבע רצון מכך. נורא חשוב לי לבטא את מלוא המחשבות שלי ולעורר את הקורא ואם אפשר לרגש אותו וכשאני מרגיש שאולי פספסתי זה מכאיב ומצער ולעיתים עד כדי ביטול של שיר. 

    איך אתה יודע שטקסט מוכן? שכתב היד יוצא ממך לדרכו?
    יש מעין תחושה של נינוחות ורוגע, שלווה של מעשה שלם. כשהוא עבר ביקורות שלי והצלחתי לספוג רשמים ממנו של ה”קוראים הטובים” שלי.

    מה היא רשימת הקריאה שלך של ספרים שכל אחד צריך לקרוא?
    איני יודע אם קיימת רשימה כזו, בוודאי הייתי מתחיל ושם בה את התנ”ך ואת מילון התנ”ך, את המשנה ומילון המשנה, את עגנון וגולדברג ועוד רבים נוספים: פגיס ועמיחי וזך וזלדה וולך ורביקוביץ, שייקספיר, גי דה מופסן ופלובר, שירה סינית עתיקה וטובה ינסון…  

    למי אתה כותב? את מי אתה רואה לנגד עיניך?
    נדמה לי שלכל אדם וגם ואולי בעיקר לזה שיקרא שוב ושוב, יפשפש ברמזים, ילכוד את מלוא המבע שהתכוונתי לו.

    איך אתה בונה את השירים שלך? האם אתה כותב במכה אחת/כמה איטרציות?
    בהתחלה יש משפט, לעיתים כמה וכמה משפטים ואז אני מקשיב, ער למוזיקה של המילים –  האם היא זו שמובילה, האם זה משרת את השיר, נדמה לי שאני הכי נהנה כשיש את הקול הפנימי שמפיק מילה ועוד מילה לכדי משפט וכן הלאה. לעיתים אני מרגיש כי מבנה יעזור מאד לשיר ואז אני משתמש בתבנית מסוימת של כתיבה שמשרתת את הזרימה. מעטים השירים שנכתבים ב”מכה אחת”, על רובם אני עובר שוב ושוב, קורא ומקשיב ומנסה להבין…

    כמו מי היית רוצה לכתוב?
    יש כותבים וכותבות שאני עשוי לקנא בהם, כאלה שהתנסח להם משהו שגם אני הייתי רוצה שיתנסח לי, אז ברור לי שאני לא עם עצמי.. כשאני עם עצמי אני נהנה לשמוע את הקול שלי הוא ממלא ועושה אותי מאושר בקיומי וזה הרבה מאד.  

    על מה אתה עובד עכשיו?
    על ספר השירים הבא שלי, “תבואה שחורה”.

    גלעד חי

    מערכת סלונט

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 6
    • 1

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    הזוכים בפרסי פוליצר

    שי מרקוביץ'
    באוניברסיטת קולומביה בניו יורק הוכרזו לאחרונה הזוכים בפרסי פוליצר, מהפרסים היוקרתיים...

    בורכתי / חותם

    ענבל אשל כהנסקי
    בורכתי אֶמֶשׁ הִשְׁתּוֹלְלוּ הַבְּרָקִים בְּמוֹחִי זָרְמוּ שָׁטְפוּ קָרְעוּ עַד קְצוֹת גּוּפִי....

    אמרתי לך / זה לא

    יואב חייק
    אמרתי לך אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁגַּם זֶה יִתָּכֵן וְלֹא רָצִיתָ לְהַאֲמִין אָמַרְתִּי...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית