גליה אבן-חן, ילידת אשדוד. מתגוררת בתל אביב ואם לילדה. מידענית במקצועה. פרסמה משיריה בעיתונות העברית וכתבי העת לספרות. פרסמה שלושה ספרי שירה. האחרון "אישה מטורפת", בהוצאת ספרא.

---

באיזה גיל התחלת לכתוב?

התחלתי לכתוב בגיל 16 יומן ושירים, אבל עד גיל 19 השירים היו גרועים ואת היומנים שרפתי מחשש שאימי קוראת בהם ואין לי אפשרות להסתיר אותם ממנה באמת.

האם רצית להיות אמנית/סופרת/משוררת בילדותך?

רציתי להיות משוררת כמו דליה רביקוביץ' וסופרת כמו וירג'יניה וולף וגם להשתגע כמוהן.

באיזה עיניים את רואה היום את שיריך/כתביך הראשונים?

כפי שכתבתי השירים היו גרועים והיומנים אולי ראויים אבל אין לי אפשרות לחזור ולקרוא בהם בעין בוגרת.

מאיזה מקום פורצת הכתיבה שלך?

מהנשמה.

האם את כותבת בחלקים או במכה אחת?

שיר במכה אחת וסיפור או רומן בהמון חלקים.

האם את עורכת מחקר בנושא הכתיבה שלך לפני שאת מתחילה לכתוב?

בהחלט כן. כל ספר שמוזכר קראתי שוב לפני אזכורו כמובן גם ספרי עיון רבים ועיתונים בנושאים הרלוונטיים.

איפה את כותבת? אפשר לקבל תיאור של סביבת העבודה שלך?

בחדר השינה בבית יש לי שולחן ומחשב. זה החדר הכי שקט בבית.

האם ואיך את מצליחה לשמור על משמעת כתיבה?

אני לא בדיוק שומרת על משמעת. כשאני מתחילה לכתוב משהו יש בי דחף להמשיך.

איך את מתמודדת עם הבדידות הכרוכה בכתיבה?

יוצאת מחדר השינה / עבודה ומנדנדת לבעלי ולבת. ופוגשת חברים/ות בבית קפה.

יש לך טקס שאת עושה לפני כתיבה? אמונות טפלות?

מסדרת את השולחן. יורדת לישיבה של 10 דקות על הספסל בשכונתי.

איזה ז'אנר מדבר אליך?

ריאליזם, מדע בדיוני, פנטסיה, הז'אנר הקונספיראטיבי, הכול.

מי השפיעו על כתיבתך? אישיותך?

בעיקר נשים: על הכתיבה: דבורה בארון, לאה גולדברג ויהודית קציר. על האישיות, נשים יוצרות שהכרתי במציאות: חמוטל בר יוסף מרצה לספרות שלמדה אותי באונ' באר שבע, נורית זרחי שערכה את הרומן שכתבתי "עובדות מהדמיון" דקלה קידר שערכה את התסריט האחרון שלי.

חברות כותבות: לאה איני, איריס אליה כהן, ריקי דסקל, שז, הדס מזרחי, ארלט מינצר, חנה טואג, לורן מילק, מבקרת התרבות ומו"ל הוצאת הספרים "בית אוצר ספרים אלקטרוניים" רקפת א. ידידיה. ועוד.

מה או מי גורם לך השראה?

החיים. משפחה, חברים קרובים פחות או יותר ספרים משעממים (ככל שהם יותר משעממים הם יותר גורמים להשראה).

האם את דומה לדמויות שלך?

בעיני הם והן כולם וכולן דומים ודומות לי. בעיני הקורא הם דומים לו או לה.

האם את מדמיינת קורא או קוראת מסוימים בעת הכתיבה?

אני מניחה שהקורא או הקוראת דומים לי. הנחה שהיא לא בהכרח נכונה.

האם את משתפת אחרים בטקסט לפני הפרסום?

כן. את בעלי וחברים/ות קרובים/ות

איך אפשר לדעת שטקסט מוכן, שכתב היד יוצא ממך לדרכו?

שעורך הוצאת "ספרא" חיים נגיד קורא ואומר שאפשר להוציא.

איך את מתמודדת עם ביקורת?

הביקורות החביבות עלי ביותר הן ביקורות רעות. הן יוצרות דיון ומעוררות בי יותר מחיוך אחד.

עם איזה משורר/ת או סופר/ת היסטוריים היית רוצה לדבר?

ג'יימס ג'וייס.

כמו מי היית רוצה לכתוב?

כמו ג'יימס ג'וייס, אבל להיות מובנת וקריאה ליותר קוראים.

איזה ספר מהילדות נחקק בזכרונך?

"מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים" סיפור הישרדות של ילדים בשואה.

מי האדם שהכי השפיע על הרגלי הקריאה שלך?

הספרניות בספרייה הציבורית אשדוד.

איזה ספר/ים מונחים כרגע ליד מיטתך?

לפני שעניתי על השאלון סיימתי בנסיעה ברכבת ערמת ספרי שירה. אני מרגישה שהספר שיחרט בי מתוכם הוא ספר השירה האחרון של דפנה שחורי.

איזה ספר נהנית לקרוא ומעולם לא העזת להודות בכך?

ספר אלבומי בפורמט של ספרי מתנה על פילוסופים.

איזה ספר לא קראת ומעולם לא העזת להודות בכך?

"דבלינאים" מאת ג'וייס. את כל האחרים קראתי. את זה טרם הספיקותי.

מה את עושה חוץ מלכתוב?  

מכונות כביסה, כלים וסלטי חסה.

על מה את עובדת עכשיו?

סרט קצר על פי הנובלה "רואים לו לכדור-הארץ" שנמצאת בספר סיפורי "רואים לו לכדור-הארץ".

האם את זוכרת שורה בעל פה מכל מה שכתבת?

"רודף אותי, רודף אותי הרדוף הנחלים"