בכתיבת פרוזה התחלתי כשהייתי בשמירת הריון על בני הבכור. הספר, סמי אוטוביוגרפי, עבר אמנם עריכה מקצועית אך זנחתיו מאחור משום שלא היה לי אומץ להוציאו ואיני מאמינה שכתיבה תרפויטית יכולה להיות מעשה אמנות. בנעוריי, כתבתי הרבה שירים שעיקרם היה על תוחלת הקיום האנושי, על הזהות העצמית שלי ורק מאוחר יותר התחלתי לכתוב שירים על אהבה ועל נושאים אנושיים אחרים.

באיזה עיניים את רואה היום את ספרך הראשון?

בעיניים בוגרות, בבַשלות ובגעגוע לצעירה או לנערה שהייתי בשירים, כשכתבתי בעבר.

האם את כותבת במכה אחת?

כן. העלילה קודחת בראשי מתחילתה ועד סופה, והדמויות גם כן. בתהליך הכתיבה עצמו אני צוללת אל תוכן, מעמיקה אליהן, מעגלת אותן לדמויות מלאות, בונה את הסצנות ומפתחת דיאלוגים וקשרים בין הדמויות.

יש קטבים בכתיבתך? ירושלים-ת"א; שמן-רזה; שחור-לבן?

לא, משום שאיני מאמינה בדברים מוחלטים.

את מתקנת הרבה?

כן, בהחלט, נדמה כי זו מלאכה שאין לה סוף ועד שאינני שלמה עם כל פסקה ופסקה כמעט במלואה, איני מניחה לה.

איך מופיע דימוי בספר שלך?

גילה נאומן ימיני

בצירופים לשוניים שאני ממציאה, למשל: "פעלוליינות" = פעלולים ולוליינות, או בפסקה שלמה שמאנישה תחושות או להפך, שמחפצנת אנשים או מדמה אותם בעיקר לבעלי-חיים ולעצים שונים ומשונים.

אומרים שסופר כותב כל חייו אותו סיפור. איך זה ביצירה שלך?

אני חיה בסיפורים ובשירים שלי את חייהם של אחרים, כך שאיני בטוחה שהאקסיומה הזו מתאימה לי. הדרך בה אני כותבת, השפה או הקול שלי, משתייכים אולי לאותו סיפור.

מי הם גיבוריך הגדולים בשירה?

יהודה עמיחי, דליה רביקוביץ, ויסלבה שימבורסקה, יונה וולך, רוני סומק, דוד אבידן.

את משתמשת בחלום כקונטרפונקט למציאות?

החלום והדמיון הם חלק בלתי נפרד ממציאות חיי והם מתורגמים אצלי מייד לכתיבה בשל התשוקה שלי לכתוב. לעומת זאת, את הציורים שאני חולמת שאני מציירת, חיים ועֵרים ככל שיהיו, איני מסוגלת להביא לביטוי על בד הקנבס.

מיהו הגיבור שלך שמופיע בספרייך ובשירים?

בני אדם באשר הם, גברים ובעיקר נשים שהייתי רוצה להיכנס לעורן, לחוות את חייהן אבל להישאר אני עצמי.

איך היית מתארת את העברית שלך?

רהוטה וקולחת, עם משלבים משתנים בישירות דברי, בהתאם לאדם שעמו אני משוחחת או כותבת לו.

את מרגישה נוח לכתוב מנקודת מבט מרוחקת?

כן, רק כך אפשר לכתוב מעשה אמנות נטול מניפולציה רגשית ומלודרמטיות-יתר.

את נאחזת בילדות-בנעורים-בבגרות? באיזה מהם?

בספרי הראשון שחררתי אותם ולכן היה לספר ערך תרפויטי ותו לא, ולא הוצאתי אותו לאור. אני נאחזת בחוויות שחוויתי במכלול חיי השלם ומשתדלת לדייק את האדם שהפכתי להיות, לברר עם עצמי יום אחר יום מהם החוזקות והחולשות שלי, מה גורם לי אושר ומה לא, וזה תהליך מרגש.

האם את ממשיכה מסורת או שוברת?

אני סוג של זיקית אוטואימונית, מתאימה את עצמי להלך הרוח שלי. כאדם פרטי, אני מעזה ושוברת מסורות. ובכתיבה, בשלב העבודה מול העורך אני פתוחה לשבור את המוסכמות בהן הייתי שבויה.

את חולמת מה שאת הולכת לכתוב מחר?

על שידת השינה שלי מונחים בקביעות עט ומחברת ויש לי הרבה לילות לבנים בשל כך; הכתיבה מלווה אותי גם בשינה, אני חולמת אותה ומעלה את קולה בהקדם על הכתב.

בילדותך, רצית להיות אמן, סופר?

כן ומאוד. קראתי הרבה, ודימיתי שאני חיברתי כל ספר שקראתי, ציירתי וכתבתי יומן חיים.

איך באות השורות? הן ארוכות? קצרות? יש להן פנים?

השורות שלי מגיעות כגל צונאמי. אפשר שלאחריו יגיעו גלים נועזים נוספים, השוככים אט אט לאדוות רוחשות, אבל כשאני מאבדת נשימה אני יכולה לשרבב מילה שהיא אתנחתה או שורה קצרה ותמציתית שמזקקת את ההוויה כולה.

מה מודגש באמת באורח חייך כיוצרת?

התשוקה לכתוב, להתבטא על הנייר. היכולת להמציא עלילות ובדיות. ההקפדה היתרה על כל מילה, פסיק ונקודה שמיקומן משנה לחלוטין משמעות של משפט ועל ההתכוונות לעמוד מאחורי כל מילה. וגם המנוסה המתמדת מפני קלישאות שחוקות, החקירה המתמדת של השפה, לגלות את רבדיה, את המסתורין שלה והסודות החבויים בה ובמופעיה המופלאים.

עם איזה משורר היסטורי היית רוצה לדבר?

יהודה עמיחי שמצליח בשירת החולין שלו לקרב אותי יותר מכל דבר אחר אל שורשינו המשותפים. הייתי רוצה לברר איתו עוד ועוד דברים על עצמי.

במה את עסוקה עכשיו?

אני כבר מצויה בתהליך כתיבת ספרי הבא; בשלב התחקירים והטיוטות הראשונות. פרק אחד כבר כתוב, אך לא ערוך, ובמקביל גם עובדת כפרילאנסרית בהוצאת רימונים, בתפקידים שונים: לקטורה, יחסי ציבור לספרים וזכויות תרגום.

איך את מרגישה ביחס לאגודת הסופרים?

אני לא מכירה את האגודה מספיק טוב, למעט השקה אחת שהשתתפתי בה שם ושבמהלכה הכרתי את צביקה ניר. יש חשיבות לאגודה כזו למען יצירת שיח פורה ומפרה בתחומי ספרות ושירה, ואשר ישמש כבית ליוצרים כולם; מקום בו נרגיש משפחה מלוכדת אחת במאבק למען שיפור מעמד היוצרים בארץ ומעמדה של הספרות בכלל כחלק בלתי נפרד מהתרבות.

מי השפיעו עליך?

יעקב שבתאי, צרויה שלו, יעל הדיה

איזה 3 טיפים היית נותן ליוצר מתחיל?

לנשום מילים, להשמיע אותן לעצמך. לכתוב ולקרוא בכל הזדמנות, להקשיב לשיחות, להכיר אנשים, לשמוע סיפורים ולקבל מהם השראה. לקרוא את שכתבת בקול רם להאזין אם הניגון של כל משפט ופסקה מתיישבים לך טוב על הלשון. להיות נאמן לקול שלך. לא לצפות שכולם ימצאו בספר שכתבת במטרה לשחרר מועקות אישיות, מעשה של אמנות.