למה לכתוב? מאיזה מקום פורצת יצירתך?

יש לי יחס לכתיבה מגיל צעיר מאוד. היא בשבילי דרך ביטוי וליבון מצבים רגשיים ורעיונות פילוסופיים ותובנות. הם פשוט פתאום עולים בי כשירים או טקסטים. בדרך כלל הם נובעים מרגשות של כאב או עצב. אני גם נהנית כשמה שאני כותבת מדבר אלי גם כקוראת. אני שמחה אם אני מצליחה להפוך רגש כואב לגביש של יופי. יצירתי פורצת מרגשות, התרשמויות ומחשבות על מצבים לא פתורים.

מי השפיעו על כתיבתך? אישיותך?

אמא שלי שהקריאה לנו סיפור כל ערב לפני השינה, "סבא" (אונקל ארנסט) שכתב לכבודנו סיפורים ושלח במכתבים שאמא תרגמה לעברית והוסיפה איורים וכרכה לספרים. וגם ספרים שכתבה ואיירה לכבודנו בעצמה. קרובי משפחה מדורות קודמים שהיו סופרים, המורים שלי שהעריכו וטפחו את כתיבתי. במיוחד תמרה, המחנכת שלי בכתות הא' ו-ו' שהתפעלה מסיפוריי ואמרה שאהיה סופרת מפורסמת. המורים סופרים: ראובן קריץ ודוד מלץ. ובאוניברסיטה יוסף האפרתי. הסופרים: עגנון ואידה פינק, המשוררות סופרות: מרים ילן שטקליס ורבקה מרים. והמשוררים: יהודה עמיחי ויסלווה שימבורסקה, ביאליק ורחל. ועוד לא מעטים.

איזה ז'אנר מושך אותך, מרתק אותך?

פרוזה פיוטית.

איך נבחר השם לספר האחרון, ולאחרים?

ראוי לציין כאן שלא פרסמתי ממש ברבים אף ספר.יצרתי ספרים לא מעטים בחיק משפחתי ומקורבים. פרסמתי ברבים שיר אחד במוסף ספרותי. ומאמר אחד בירחון ספרותי. התכנים מכתיבים את השמות. לפעמים הם באים מיד ולפעמים אני מחפשת אותם בראשי הרבה זמן. בדרך כלל בנסיעות ארוכות באוטובוסים עולים בי השמות ומתגבשים. הנה כמה:

ים המוות וימים אחרים;

חבלי מיתה – שירים על בלי מה;

אבן מקיר תזעק; מבט אל עומק באר הזמן.

על מה הספר? מי לדעתך יקרא או קרא את הספר שלך?

אנשים קרובים לי. או כאלו שאני רוצה להתקרב אליהם.

האם הכתיבה היא בשורות קצרות או ארוכות?

בדרך כלל שורות קצרות יותר אפייניות לי.

אפשר לקבל תיאור של סביבת העבודה שלך?

ביתי הוא סביבת העבודה שלי. בדרך כלל אני יושבת בחדר המגורים ליד שולחן הכתיבה או על הכורסה בפינה. כל חדרי הבית עמוסים בספרים ובהרבה ציורים ופסלים מעשי ידי כל בני המשפחה. לפעמים אני כותבת או מציירת במטבח ליד שולחן האוכל ולפעמים במיטה. יש לי לידה שולחנון ועט ופנקס או בלוק.

מה או מי גורם לך השראה?

מראה, מילה, סיטואציה, מחשבה טורדנית, אירוע. משהו שפתאום הופך לי לדימוי למשהו אחר.

מה בולם אותך, מה מקשה עליך לכתוב?

אי שקט פנימי, חשש ממשימות שאני מרגישה שהן גדולות עלי

במה את עוסקת חוץ מלכתוב?

אני מציירת, כותבת ספורי חיים שלי ושל אחרים, קוראת, חולמת בהקיץ, מלמדת, לומדת, מטיילת, מתעמלת, מדברת, מבקרת ומארחת. מבלה עם בני משפחתי.

באיזה גיל התחלת לכתוב? מתי הרגשת שיש לך את זה?

את הספר הראשון של כתבתי בתחילת כתה ב' כמתנת חנוכה לאבי. נמשכתי לכתיבה מרגע שידעתי לכתוב.

האם את דומה לדמויות שלך?

מן הסתם, כך או אחרת כן.

האם הסיפור/השיר נבנה מראש, או שהוא מתפתח תוך כדי?

מתחיל בראש ומתפתח תוך כדי כתיבה.

מאיזה סגנון כתיבה את מנסה להתרחק?

סתמי, רגשני.

מהי בשבילך המילה הזאת אהבה?

הדדיות מעשירה ומתפתחת שרוצים להמשיך בה עוד ועוד, להשתתף ולשתף, להקשיב ולהרגיש ולהבין ולקבל גם למרות ולא רק בגלל. יחד מכיל ומוכל בו זמנית. טעם החיים. משהו שאם הוא יש – הכל יש. ואי אפשר באמת להגדירו

מהי בשבילך המילה הזאת נס?

צירוף מקרים מפתיע ומשמח. מציאת אהבה או משהו שכבר אבד לעולמים. את שניהם, גם אהבה וגם נס קשה להגדיר ומשמח להרגיש וכשהם קורים – מרגישים ויודעים שהם הם.

את זוכרת שורה בעל פה מכל מה שכתבת? משהו?

אני זוכרת הרבה שורות מאלו שכתבתי. גם שירים שלמים ומשפטים מסיפורים. אני זוכרת גם שורות וביטויים ושירים שלמים של אחרים.

אלישבע רוזנבוים. "יצירתי פורצת מרגשות"