למה לכתוב? מאיזה מקום פורצת יצירתך?

מהיקום המקביל שבי. הכתיבה אמנם מנכסת לעצמה השראות מהחיים הגשמיים אבל היא יוצרת עולם דמיוני-שונה-מפעים המעצים ומכפיל את הוויית הקיום בחלל ובזמן.

איזה חלום מאיץ בך להוסיף ולכתוב?

דמויות ססגוניות מתעוררות לחיים בדמיוני ומבקשות להיוולד ולחיות. ובין לבין רחשי לב אורגים מילים לשירים.

איזה ז'אנר מושך אותך, מרתק אותך?

השירה נובטת בי עם האביב והסתיו או בעת צעידת ערב ורושמת צלילים שאסור לי לשכוח. הפרוזה היא כניסה לחוויה מרתקת כמו הרפתקאות אליס בארץ הפלאות.

איך נבחר השם לספר האחרון, ולאחרים?

שמו של ספרי האחרון, "לאמץ אחות", שראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, נבחר ברגע של אהבה יתרה לשתי הדמויות "שרית" ו"הגר", שרית המאמצת והגר המאומצת. באותו רגע מכונן הן קרמו אור וגידים לנגד עיניי וחשתי את אחוות הקשר האמיץ ביניהן. השם שאני בוחרת לספריי הולם את העלילה כאשר אני חשה שהוא מלא בה ומשקף אותה.

אירית שושני, סופרת ומשוררת

על מה הספר? מי לדעתך יקרא או קרא את הספר שלך?

אפריד בין שירה לפרוזה. ויסלבה שימבורסקה כתבה: "אחדים אוהבים שירה… אנשים אלה הם שניים לאלף." כך כתבה משוררה דגולה שזכתה בפרס נובל ופרסים רבים אחרים. ואני קטונתי ואינני מתיימרת לחשוב שרבים יקראו את שיריי. את ספרי השירה שלי שהודפסו במהדורות מוגבלות קנו אי אלו קוראים ובנוסף החלפתי ספרים עם משוררים שאני אוהבת וכך זכיתי לקרוא שירים יפים של יוצרים מרתקים. באשר לספרי הפרוזה שלי: את רובם (פרט לרומן אחד למבוגרים עד כה) ייעדתי לבני נוער, אבל אני סבורה שגם מבוגרים יכולים למצוא בהם עניין. ספרי האחרון והחדש לגמרי עוסק באומנה ואימוץ של ילדה חסרת בית המגיעה למשפחה בת שלוש נפשות: אמא, אבא ובת. ההורים שמחים בילדת האומנה ואוהבים אותה. אבל בתם מרגישה מקופחת ומנסה לגרום להם לוותר עליה. ואולם בהמשך העלילה החיפושים המשותפים אחרי כלבה שנעלמה יוצרים תפנית ביחסים בין הבנות וגם שרית מאמצת את הגר באהבה. אני מאמינה שבני נוער ימצאו עניין רב בספר כמו בספריי הקודמים וגם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, הורים מאמצים, ילדים מאומצים וכל מי שילדים חסרי בית יקרים ללבו ומשפחה מאמצת מרגשת אותו.

מהי עבורך התוצאה של כתיבת הספר ופרסומו?

דמויות הספר ונופיו מממשים את החיבור האמיץ ביני לבין קוראיי האלמונים.

האם הכתיבה היא בשורות קצרות או ארוכות?

נדמה לי שהשורות הן אלה המנתבות עצמן להיכתב קצרות או ארוכות ואין לי שליטה עליהן.

מה או מי גורם לך השראה?

נופים חדשים, חדשות, כתבות מרתקות, צבעים-ריחות-עיצובי בדים שמעלים זיכרונות, שיחות עם אנשים ומיזוג החדש בישן מצמיחים רעיונות מקוריים.

מה בולם אותך, מה מקשה עליך לכתוב?

מצב רוח קודר ודכדוך מקשים לכתוב פרוזה.

האם יש לך משמעת כתיבה, איך?

כן. אני משתדלת להשקיע בכתיבה את הזמן הטוב והטרי שלי. כשאני מתנתקת לזמן מה בגלל אילוצים, אני ממש סובלת. חשה את ייסורי הדמויות שזנחתי התלויות על בלימה.

איך אפשר לדעת שטקסט מוכן? שכתב היד יוצא ממך לדרכו?

כשאני חשה סיפוק עצום ומרגישה שלמה עם מה שכתבתי למרות שאין שום דבר מושלם לחלוטין. העולם אינו מושלם.

במה את עוסקת חוץ מלכתוב?

בין יתר עיסוקיי אני מקשיבה בלילות ליללות תנים המייללים באשמורת תיכונה בלהקות עצומות ומשרים עלי תחושה של ג'ונגל. בעת צעידתי בערבים באפלת החורף (הספורט האהוב עלי) אני מדמיינת את התנים באים מולי, שלושה, שניים או אפילו אחד – צועד מעדנות לקראתי ואני קופאת למוות או נטרפת.

אפשר להתפרנס מכתיבה?

זה נדיר. ג'יי קיי רולינג יכולה 😊

באיזה גיל התחלת לכתוב? מתי הרגשת שיש לך את זה?

בגיל צעיר מאוד. זוכרת את עצמי בגיל שמונה בערך בפולין כותבת סיפור על משפחה ענייה שכל מזונה בארוחת הערב היה דג רזה אחד. לא יודעת מאיפה צץ הרעיון במוחי, אבל הראיתי את הסיפור לאמי ואמי הראתה לאבי… בהמשך כשעליתי ארצה פרסמתי סיפורים בעיתון בית הספר. המעבר לעברית לא היה פשוט.

יש לך טקס שאת עושה לפני כתיבה, אמונות טפלות?

לא אמונות טפלות. אבל לפעמים אני מודה לאלוהים על הרעיונות שהוא לוחש לי.

האם הסיפור/השיר נבנה מראש, או שהוא מתפתח תוך כדי?

שיר קצר יכול ליפול כמו מטאוריט (שלם או כמעט מושלם) הישר למחשב, אבל עלילה רחבת יריעה גם כשהיא משורטטת ובנויה, מתפתחת בתוך הכתיבה, כי לעולם אי אפשר לנחש את כולה מראש והיא זו המוליכה אותי ומגישה לי טס של הפתעות.

לאמץ אחות. אירית שושני

מהי בשבילך המילה הזאת אהבה?

תחושה עילאית רוחנית עוטפת בטוהר של הרצון להעניק.

מהי בשבילך המילה הזאת נס?

אירוע טוב ומשמח המתרחש כנגד רוב הסיכויים.

זהירות?

להתאמץ למצוא את שביל הזהב. ללכת באמצע המתון.

פרידה?

תלוי ממי וממה. פרידה מכל האהוב – כאב, געגועים. פרידה מכאב – שלווה.

את זוכרת שורה בעל פה מכל מה שכתבת? משהו?

זוכרת שורות מספרים. אצטט שיר קצר שאני זוכרת בעל פה. השיר מופיע על העטיפה של ספר שיריי "בקונכיית ידו של אלוהים" שראה אור בהוצאת ספרי עיתון 77 בשנת 2017: החלטתי להיות מלאך / לעוף מעל הקלישאות / של הוויית היופי המוסכם / לראות משם מה שלא / רואים מכאן.