למה לכתוב? מאיזה מקום פורצת יצירתך?

במשך כל חיי הבוגרים אני כותבת, קודם כרעיונאית (קופירייטרית) ואחר כך כסופרת.

איזה חלום מאיץ בך להוסיף ולכתוב?

חולמת שכמה שיותר ילדים ייהנו מהספרים שלי.

איזה ז'אנר מושך אותך, מרתק אותך?

ספרי מתח טובים ורומנים היסטוריים.

איך נבחר השם לספר האחרון, ולאחרים?

הספר האחרון, "הרפתקה בווטסאפ" שיצא בהוצאת "רימונים", כשמו כן הוא – מביא את עולמם של הילדים בעידן של חברויות הנשלטות בידי הווטסאפ והרשתות החברתיות. בסיפור התעלומה המותח שאליו נקלעים ילדי הכיתה, הם נחשפים לאירועים חברתיים משונים המציבים אותם בפני סכנה. לספרים האחרים שלי בחרתי את השם בדומה לאופן שבו בחרתי סלוגנים כרעיונאית.

על מה הספר "הרפתקה בווטסאפ"? מי לדעתך יקרא או קרא את הספר שלך?

זהו סיפור שקורה בעולם שבו משתלטות הודעות הווטסאפ והרשתות החברתיות על הילדים, ומיועד לכיתות ה' עד ז'.

הרפתקה בווטסאפ. השתלטות הרשתות החברתיות על הילדים

מהי עבורך התוצאה של כתיבת הספר ופרסומו?

העובדה שקוראים ונהנים ממה שאני כותבת מסבה לי נחת.

האם הכתיבה שלך מאופיינת בשורות קצרות או ארוכות?

קצרות.

אפשר לקבל תיאור של סביבת העבודה שלך?

בכל מקום: בגינה עם מחשב נייד, והרבה על דלפק המטבח.

מה או מי גורם לך השראה?

אני, לעצמי, גורמת לי השראה.

מה בולם אותך, מה מקשה עליך לכתוב?

קשה לי כשאין לי רעיון לכתוב עליו.

האם יש לך משמעת כתיבה, איך?

לצערי אין לי משמעת.

במה את עוסקת חוץ מלכתוב?

אני מציירת בצבעי שמן.

אפשר להתפרנס מכתיבה?

לא.

באיזה גיל התחלת לכתוב? מתי הרגשת שיש לך את זה?

בגיל 20.

יש לך טקס שאתה עושה לפני שאת ניגשת לכתוב, אמונות טפלות?

אני כותבת בעט נובע בלבד, ורק לאחר מכן מעתיקה למחשב עם שינויים מזעריים.

האם את דומה לדמויות שלך?

לעתים. למשל, האמא בספר "יום בלי לילה", שהבטיחה להפסיק לעשן, דומה לי בכך שגם אני הבטחתי להפסיק אם אקבל מבעלי כלב טוי פודל שחור מארה"ב. כשקיבלתי אותו אכן הפסקתי לעשן. לשנתיים😊

האם הסיפור נבנה מראש, או שהוא מתפתח תוך כדי?

תוך כדי. היצירה היא בהחלט דבר דינמי.

איזה מנהגים יש לך בכתיבה שהיית רוצה להיפטר מהם?

אין לי.

מאיזה סגנון כתיבה את מנסה להתרחק?

מזרם התודעה. אני לא מתקרבת לשם.

מהי בשבילך המילה אהבה?

ה כ ל !!!

מהי בשבילך המילה נס?

אני לא מאמינה בנסים.

את זוכרת שורה בעל־פה מכל מה שכתבת? משהו?

כן. מכל ספר שכתבתי יש שורה שמהדהדת בי לתמיד.

אורית רינגל אמיר. קודם רעיונאית ואחר כך סופרת