ניצה להט כיהנה כפרופסור בבית הספר לרפואה של הטכניון, כמנהלת קבוצת מחקר ומעבדת שגרה לאימונולוגיה-וירולוגיה-ביולוגיה מולקולרית יישומית. בוגרת החוג לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. "הכלב הזה הוא אדם עצוב" הוא קובץ סיפורים שיצא לאור בהוצאת פרדס (2021).

---

למה את כותבת? מאיזה מקום פורצת הכתיבה?

התחלתי לכתוב כריפוי, אחרי אסון שעליו הייתי חייבת לכתוב. המשכתי ואני ממשיכה כי יש לי מה להגיד. הכול אמרו אבל לא ככה.

באיזה גיל התחלת לכתוב? מתי הרגשת שאת יודעת לכתוב?

כל חיי כתבתי כתיבה מדעית של מאמרים בתחומי האימונולוגיה, הווירולוגיה וחשיבותם במחלות סרטניות. רק כאשר פרשתי, בגלל שחליתי בעצמי ולא יכולתי לעבוד, התחלתי לכתוב ספרות.

באיזה שלב התחלת להתייחס לעצמך כסופרת?

אינני מתייחסת לעצמי כסופרת. הוצאתי רק ספר פרוזה אחד. שני אמור לצאת, ועדיין אינני סופרת. אני כותבת.

קחי אותנו ביד ליום כתיבה טיפוסי שלך?

אין לי ימי כתיבה. אני מוסמכת החוג לספרות במגמת כתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה, ועדיין לומדת לפחות שני ימים מלאים באוניברסיטה, קוראת המון, וכותבת שעות כשיש לי זמן.

איפה את כותבת, תארי לנו את סביבת העבודה שלך?

יש לי חדר עבודה בבית, מחשב נייח, ולפעמים כששיעורים מתבטלים אני יושבת שעות בספריה באוניברסיטה וכותבת. בלפנות הבקרים, בעלי ואני מטיילים עם הכלבה שלנו בעתלית, שם אנחנו גרים עכשיו, ותוך כדי הליכה אני כותבת. אחר כך עלי רק לקצץ, למשמע ולהדפיס.

מה או מי גורם לך השראה?

הכלבה, עיתונים, פגישות עם אנשים. הרצאות והיסטוריה, ספרי מתח, עתידנות, פילוסופיות, ידע מדעי. כל הזמן.

מה בולם אותך? מה מקשה עליך לכתוב?

כרגע אין לי בלמים. רק בקשות משפחתיות, אורחים, מאורעות לא צפויים, מחלות.

האם הכתיבה שלך מתחילה מהדמויות או מהעלילה, ואיך את מפתחת הלאה?

מהדמויות והמוטיבציות שלהן.

איך את יודעת שטקסט מוכן? שכתב היד יוצא ממך לדרכו?

כרגיל, לעולם אינו מוכן.

אילו סיכונים לקחת בכתיבה שלך שהשתלמו בסופו של דבר?

לא חושבת שהשתלמו. הספר שלי קשה לקריאה, כך אני שומעת. לא רומנטי ומיני במיוחד, לא סנסציוני, לא זורם. מזלי איתרע לי ושני אנשים בעלי השפעה שפגשתי בחוג לכתיבה הראו סיפורים ממנו להוצאת ספרים טובה שמימנה אותו לגמרי.

מהם החלקים שאת הכי אוהבת והכי פחות אוהב בתהליך הוצאת ספר לאור?

כשהספר נלקח ממני, כמו שקורה לי עכשיו, נאמר לי שהוא בעיצוב, ואין שליטה, ואני לא מצליחה להבין למה ולא מצליחה להשתחרר לכתיבה הבאה.

אילו ספרים או סופרים השפיעו הכי הרבה על הכתיבה שלך?

תומס מאן. סופרים ומשוררים אמריקאים של מרחב שאין לנו, ספרי מתח טובים, טולסטוי, התנ"ך. ביוגרפיות של מנהיגים היסטוריים.

אילו תגובות את מקבלת מקוראים?

מי שמצליח לקרוא, משבח אותי מאד.

על כמה פרויקטים את עובדת בו זמנית?

כרגע ארבעה.

מה את עושה כאשר את לא כותבת?

מטפלת בגן גדול, קוראת, לומדת, מארחת אנשים ומתארחת. אני תל אביבית במקורי, רמת שרונית אחר כך, וחיפאית ועתליתית. לאנשי המרכז הצפון כמעט לא קיים, הרכבת צולעת, והרבה זמן מתבזבז לי על נסיעות.

על מה את עובדת עכשיו?

על הספר השלישי. על ספר הכנסים הגדול שלי, הארצות שראיתי בחטף מנקודת מבט של משתתפת בכנסים מדעיים, על ספר מסות, ועל ספר מפי בעלי חיים, לא כמטפורה גמורה אלא משדה ראייתם כפי שהוא נראה לי כאשה.