בְּעֶרֶב חֲנֻכָּה
אֲנִי עוֹלָה בְּהִסּוּס־מָה
בְּמַדְרֵגוֹת בֵּיתִי
מֵעֲבָרִי הָרָחוֹק הַמִּצְרִי
בְּכִכַּר אֶל תַּחְרִיר בְּקָהִיר

לְאַחַר שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, כְּשָׁנָה,
בְּיָד רוֹעֶדֶת אֲנִי מְצַלְצֶלֶת
בְּפַעֲמוֹן הַבַּיִת שֶׁהָיָה שֶׁלִּי

מֵעֲבָרִי הָרָחוֹק הַמִּצְרִי
בְּכִכַּר אֶל תַּחְרִיר בְּקָהִיר

אִשָּׁה בְּחִיּוּךְ עָגֹל נִצֶּבֶת מוּלִי –
מָה? חֲיִיתֶם בַּבַּיִת הַזֶּה
לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה?
הִכָּנְסוּ, אַהְלָן וְסַהְלָן –
שׁוֹמֶרֶת אֲנִי לָכֶם דְּבַר־מָה
כְּבָר שְׁלֹשִׁים  שָׁנָה!

אֲנִי לוֹגֶמֶת קָּפֶה וּבַּסְבּוּסָה
טְבוּלִים זִכְרוֹנוֹת
הַזּוֹרְמִים בְּחוּט שִׁדְרָתִי
מֵעֲבָרִי הָרָחוֹק הַמִּצְרִי

בְּחִיּוּכָהּ הֶעָגֹל כְּעֵנָב שׁוֹמֵר סוֹד,
מַנִּיחָה סֵט מוֹנִירָה עַל הַשֻּׁלְחָן
חֲבִילָה עֲטוּפָה בְּלָבָן
וּלְאַט־לְאַט  פּוֹתַחַת –
נֵס חֲנֻכָּה!

בְּאוֹתִיּוֹת זָהָב, רָקוּם עַל יְדֵי סָבָתִי
לִפְנֵי כְּמֵאָה שָׁנָה, תִּיק מִמֶּשִׁי
וּבוֹ…. וּבוֹ –
הַטַּלִּית שֶׁל אָבִי!

**איור ראשי:שרון וובר-צביק.