לזכר נפ"ש
נחמה פיירשטיין פוחצ'בסקי

נֶחָמָה שֶׁנָּתַתְּ
הַאִם הָיְתָה בָּךְ?
עֵת קוֹלֵךְ הִתְגַּלְגֵּל בַּמִּדְרוֹן?

נֶפֶשׁ שֶׁנָּפַחְתְּ
בְּסוֹבְבַיִךְ, הַאִם נִשְּׁבָה בָּךְ?
עֵת צָרוּ מַכְאוֹבַיִךְ גֵּבֵי יָגוֹן?

וְאוּלַי יֶשְׁנָהּ
נֶחָמָה פּוּרְתָּא
בְּכָךְ שֶׁאֲנִי וְאַתָּה
רוֹאִים אוֹתָהּ עַתָּה
בְּגֹדֶל אֲמִתִּי, כְּפִי שֶׁהָיְתָה
יָדֶיהָ,
פִּרְקֵי אֶצְבְּעוֹתֶיהָ,
אֲשֶׁר לָמְדוּ לֶאֱחֹז
מַצְלֵמָה
חָבְקוּ שִׁבְרֵי מְצִיאוּת
וְהִרְכִּיבוּ מֵהֶן תְּמוּנָה שְׁלֵמָה.

*"נחמה (פיינשטיין) פוחצ'בסקי נולדה בבריסק, ליטא, בט"ו בניסן תרכ"ט, 27 במארס 1869. היא למדה בגימנסיה רוסית וכן עברית אצל מורים פרטיים. בהכשרתה המקצועית למדה צילום, אולם לא עסקה בכך. החלה לכתוב בגיל צעיר, בעידודו של י"ל גורדון. עלתה ארצה ב-1889 עם נישואיה למדריך החקלאי יחיאל-מיכל פוחצ'בסקי. התגוררה בראשון לציון ובין היתר עסקה בפעילות ציבורית: היתה בין מקימות "דבורה", אגודת נשים להפצת השפה העברית, פעלה לסיוע לנצרכים ולנזקקים בארגנה נשים לחברה בשם "לינת צדק" ו"קופת מלווה" לסיוע כספי ולהלוואות. כמו כן הובילה את המאבק המתמשך של הנשים בראשון לציון לשוויון-זכויות. רק ב-1919 הוענקה לנשים הזכות לבחור ולהיבחר, ובבחירות לוועד המושבה שהתקיימו בשנה זו זכתה פוחצ'בסקי במספר הקולות הרב ביותר. כאן אמורה היתה לשמש ראש הוועד, "אלא שהשעה [סוף מלחמת העולם הראשונה] היתה שעת חירום ורבת-אחריות, ותמסור נחמה את ההנהלה לידיים … יותר מנוסות".  מ-1919 שימשה, פרט ליושבת-ראש "אגודת הנשים" במושבתה, חברת מרכז של "התאחדות נשים עבריות לשיווי-זכויות" וצירה לאספת הנבחרים הראשונה (1920). את פעילותה הספרותית החלה בסיפורים קצרים (גם לילדים) ומאמרים שפורסמו בבמות שונות. חתמה בשם-העט "נפש". נחמה פוחצ'בסקי נפטרה בראשון-לציון בז' בסיוון תרצ"ד, 21 במאי 1934." (עד כה ציטוט מתוך לקסיקון הספרות העברית החדשה ברשת).

בימי חייה לא הוערכה במיוחד יצירתה של נחמה פוחצ'בסקי, והיא זכתה לביקורות, אשר חלקן לא אהדו אותה והתעמקו בהלך הרוח המלנכולי שאפיין את הדמויות ביצירתה. מאוחר יותר התמקדה החוקרת יפה ברלוביץ' ב"קול המלנכוליה כקול המחאה" ביצירת פוחצ'בסקי.

 שם הרומן שכתבה, אשר ילדיה הוציאו לאור שנים לאחר מותה הוא "במדרון".