נושמת

לֹא נוֹשֶׁמֶתֱ
בִּקְטַנָּה
נְשִׁימוֹת שְׁטוּחוֹת
שׁוֹאֶפֶתֶ אֶת הַמְּעַט
הַמִּינִימוּם הַנָּחוּץ
לָרֵאוֹת הַמְּבַהָלוֹת
נוֹשֶׁמֶת רַק כְּדֵי לֹא לָמוּת
גּוֹמַעַתָּ אֶת הָאֲוִיִּר
בְּמָנוֹת קְטַנּוֹת וּמְדוּדוֹת
חַשַׁדְנַיִּוֹת
רַק כְּדֵי לֹא לְהֵחָנֵק

ריח הקפה בבוקר

הָפַךְ לִפְרַס
מַתָּנָה
הוֹכָחָה לְעוֹד יוֹם
אוֹ אוּלַי רַק כַּמָּה שָׁעוֹת
שֶׁל יְדִיעָה
אֱמוּנָהַ
תִּקְוָה
זְמַנִּית
לֹא סוֹפִית