אֲנִי לֹא קָסַנְדְּרָה,
לֹא קֻלַּלְתִּי עַל יְדֵי הָאֵלִים מֵעוֹלָם
אֲנִי לֹא עָמוּס,
לֹא זוֹכֵר שְׁנִשְׁלַחְתִּי לְהַצִּיל אֶת הָעָם
אֲנִי לֹא נוֹסְטַרְדְּמוֹס,
מֵעוֹלָם לֹא נִכְתְּבוּ אוֹדוֹתַי אַגָּדוֹת
סָפֵק אִם מְדֻבָּר בְּאִינְטוּאִיצְיָה,
הַכֹּל אֶצְלִי מְבֻסָּס עַל עֻבְדּוֹת

זֶה לֹא יִקְרֶה, אַתָּה מַמָּשׁ מַגְזִים,
זֶה מַמָּשׁ לֹא יִתָּכֵן.
אוּלַי אַתָּה סְתָם מְחַרְחֵר מִלְחָמָה,
סְתָם שֶׁיִּהְיֶה מְעַנְיֵן?
אַתָּה סְתָם פֵּסִימִיסְט דִּכְאוֹנִי, בְּאֵיזֶה עוֹלָם אַתָּה חַי?
אֲנִי חַי כָּאן בְּדִיּוּק כְּמוֹכֶם, מִסְתַּכֵּל לַמְּצִיאוּת בְּעֵינַי.

אָז צָעַקְתִּי וְזָעַקְתִּי כַּמָּה שֶׁיָּכֹלְתִּי, וּמָה הֲכִי מֵעִיק?
שֶׁבַּסּוֹף צָדַקְתִּי.
כַּנִּרְאֶה שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי מַסְפִּיק

מִלְחָמָה לִבְחִירָה

בְּכָל שָׁבוּעַ אֲנִי נִזְכָּר שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִשְׂרֹד

אָז אֲנִי הוֹלֵךְ לַסּוּפֶּרְמַרְקֶט וְקוֹנֶה לִי מִלְחָמוֹת

חֶלְקָן מְיֻתָּרוֹת וִיקָרוֹת מְאוֹד וּמַמָּשׁ לֹא גּוֹרְמוֹת לִי לִשְׂבֹּעַ

חֶלְקָן חֲשׁוּבוֹת וּנְחוּצוֹת לְחַיַּי גַּם אִם מְחִירָן גָּבוֹהַּ

חֶלְקָן מוֹפִיעוֹת מִשּׁוּם מָקוֹם, רַק רוֹצוֹת לְהִלָּקַח

אַךְ לֹא תִּרְצֶה לִקְנוֹתָן, גַּם אִם הַמְּחִיר מְגֻחָךְ

חֶלְקָן בָּאוֹת בְּמִבְצָע, חֶלְקָן בָּאוֹת בַּהֲנָחָה

כֻּלָּן כָּאן בְּתוֹאֲנָה שֶׁל צֹרֶךְ, פֹּה רַק בִּשְׁבִילְךָ

לָעַד אֶצְטָרֵךְ לְהִלָּחֵם, אָז אֶחְזֹר בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא

רָעָב וְצָמָא לְשַׁלְוָה שֶׁתָּבוֹא עָלַי לְטוֹבָה