מִי זֶה פֹּה רוֹצֶה לִשְׁמוֹעַ,
מַעֲשֶׂה מְאוֹד יָפֶה.
בַּחֲצֵרֵנוּ פַּח שֶׁל זֶבֶל,
כָּזֶה גָּדוֹל וְלוֹ מִכְסֶה.

בְּפִינָּה בְּצֵל הַבַּיִת,
שָׁם לוֹ גָּר דַּיָּיר וָתִיק
וְאֵין לוֹ אָח וְגַם לֹא רֵע,
הוּא סְתָם מִין פַּח, מִסּוּג חָבִית.

כָּךְ חָבִית בְּצֶבַע כֶּסֶף, 
גַּם בַּיּוֹם וְגַם בַּלַּיִל.
הִיא אֶל תּוֹכָהּ אוֹסֶפֶת זֶבֶל,
מִכָּל דַּיָּיר, מִכָּל שָׁכֵן.

גַּם בַּקַּיִץ גַּם בַּחוֹרֶף,
בְּלֵילוֹת חַמִּים קָרִים.
חָבִית גְּדוֹלָה קְשַׁת הָעוֹרֶף,
אוֹסֶפֶת, מוֹצִיאָה זְבָלִים.

יוֹם אֶחָד לִשְׁפּוֹךְ כָּךְ דִּינָה,
זֶבֶל לְחָבִית רוֹצָה.
וּכְבָר קוֹרְאָהּ הִיא: "בּוֹאִי, אִמָּא!
הַמִּכְסֶה לֹא זָע לֹא נָע…"

בַּחַלּוֹן נִשְׁקֶפֶת אִמָּא,
וְתִינוֹק לָהּ עַל הַיָּד.
הִיא הוֹרָאוֹת מִשָּׁם נוֹתֶנֶת,
אֵיךְ לִפְתּוֹחַ אֶת הַפַּח.

"קְצָת יָמִינָה גַּם קְצָת שְׂמֹאלָה,"
אִמָּא כָּךְ לָבַּת מוֹרָה.
"אַחַר מִשְׁכִי חָזָק לְמַעְלָה,"
אַךְ דִּינָה "אַי!" כְּבָר צְעָקָה.

"אוֹי הָאֶצְבַּע! אוֹי כּוֹאֶבֶת!
אוּף נָשַׁךְ אוֹתִי הַפַּח.
רֵדִי לְמַטָּה, בּוֹאִי אִמָּא,
כִּי הַפַּח פֹּה לֹא נִפְתַּח."

הִנֵּה אִמָּא כְּבָר הוֹפִיעָה,
גִּיל וְגָד וְכֶלֶב קָט.
בְּחַלּוֹנוֹת שְׁכֵנִים הֵצִיצוּ,
מְהוּמָה פֹּה עַל כָּל צַד.

מִי לוֹ שְׁרִיר וְהוּא בַּר כֹּחַ,
אִמָּא כָּאן כְּבָר מַכְרִיזָה.
אֶת הֶחָבִית יִפְתַּח, אֲפִילּוּ,
לוֹ אֶתֶּן תְּשׁוּרָה יָפָה.

גָּד נִיגַּשׁ מַפְשִׁיל שָׁרווּל הוּא,
"פַּח, רְאוּ! אֶפְתַּח מִיָּד"
אֶת כָּל כּוֹחוֹ מַפְעִיל, כְּאִילּוּ
"הַמִּכְסֶה עוֹד יִפָּתַח…"

"אוֹי חֻלְצָה! אוֹי מִכְנָסַיִם!
אוּף לִכְלֵךְ אוֹתִי הַפַּח,
וּכְבָר שְׁחוֹרוֹת לִי הַיָּדַיִים,
מִי יָכוֹל? שֶׁהוּא יִדְחַף…"

אָץ לוֹ גּוּץ שְׁחוֹר עֵינַיִים,
חִישׁ נִדְחָף בֵּין הַקָּהָל.
הִפְשִׁיל שַׁרְווּל מָשַׁךְ יָדַיִים,
וְדָחַף מִכְסָה שֶׁל פַּח.

לְיָדוֹ עוֹמֶדֶת אִמָּא,
מַכְרִיזָה בְּקוֹל עֲנוֹת.
"קִרְבוּ נָא יְלָדִים, עִזְרוּ נָא,
כִּי יְדֵי הַגּוּץ רָפוֹת."

יְלָדִים עוֹמְדִים עֲדַיִין,
אִישׁ מֵהֶם אֵינֶנּוּ זָז.
אִם הַלִּכְלוּךְ עַד כָּאן מַגִּיעַ,
אֵיךְ יִיגְּשׁוּ אֶל זֶה הַפַּח?

זוֹ מֵרַב הִיא בַּת שְׁנָתִיִּים,
כָּכָה סְתָם לָחֲשָׁה אָמְרָה:
"הַפַּח עָצוּב אֵין לוֹ עֵינַיִים,
הַלִּכְלוּךְ אוֹתָן כִּיסָּה…"

אָז מִיָּד לַעֲבוֹדָה פֹּה,
נִרְתְּמוּ כָּל הַיְּלָדִים.
בְּאֵת, בְּיַד וּמִי בְּרֶכֶב,
מְפַנִּים מִכָּאן זְבָלִים.

וּלְפֶתַע אֵיזֶה פֶּלֶא,
הַמִּכְסֶה עָלָה לְבַד,
הֵידָד! קוֹרְאִים הָאֵם וָטַף פֹּה,
פַּח הַזֶּבֶל פִּיו פָּתַח.

וּמֵאָז בַּיּוֹם, בַּלַּיְלָה,
סְתָם מִין פַּח מִסּוּג חָבִית
כָּךְ לִפְעָמִים זוֹכֵר צוֹחֵק לוֹ, 
אֵיךְ בְּנֵי בַּיִת הוּא הֵבִיס.