אֲנִי חוֹלָה
אֵין סָפֵק, אֲנִי חוֹלָה
עַד עוֹמֶק הָעֶצֶם
עַד קַרְקָעִית הַבֶּטֶן
עַד הָאָטוֹם הָאַחֲרוֹן בְּהֶבֶל פִּי
פּוֹשָׂה בַּכּוֹל מַחֲלָתִי
אוֹהֶבֶת לְהַבְהִיל אוֹתִי
לְהִתְבּוֹנֵן בִּי מִשְׁתּוֹלֶלֶת
בְּנוֹפְלִי
מִתְחַנֶּנֶת:
תְּהוֹם אַל נָא תִּטְרְפִי אוֹתִי
(הִיא מִתְעַלֶּמֶת.
הַכּוֹל תָּלוּי רַק בִּי)
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת
יֵשׁ בְּתוֹכִי מִין כְּרוֹמוֹזוֹם
מַגְנֵט לְרִיק
כַּפְתּוֹר אָדוֹם
שֶׁמְּחוֹלֵל תְּנוּפַת סִימְפְּטוֹם
עוֹקֶם תְּפִיסָתִי
שׁוֹאֵב אוֹתִי
הַפַּעַר
בִּלְתִּי עָבִיר
מָה שֶׁמַּזְכִּיר:
כְּלוּם זֶה בְּעֶצֶם דָּבָר
אָז אוּלַי אֶפְשָׁר
בְּכָל זֹאת
לִהְיוֹת
אַךְ
אֲנִי חוֹלָה
חוֹלָה מְאוֹד