מַחַט הַמַּצְפֵּן רוֹעֶדֶת וְזָעָה
לֹא רוֹגַעַתּ
גַּם בְּעֵת שִׂמְחָה, שׁוּב שׁוֹמַעַת
אֶת הַמֶּרְחָק הַנִּפְעָר וּמְאַיֵּם
בֵּין מִשְׁאָלוֹת לֵב וּבֵין מָה שֶׁאֵין
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יֵשׁ עַל כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם
וְאִוֶּולֶת הַלֵּב שׁוּב מִתְעַכֶּבֶת עַל הֶחָסֵר עֲדַיִן
לֹא שְׁלֵוָה, לֹא נִנּוֹחָה
מַחַט הַמַּצְפֵּן רוֹעֶדֶת וְזָעָה וְרַק מַנְצִיחָה
אֶת הַחִפּוּשׁ, אֶת הַלֹּא-שָׁלֵם, אֶת הָעַדַיָין לֹא
מִתְקַשָּׁה לְהִתְבַּיֵּת עַל חֶלְקִי עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ
מֵרְעִידָה וְדוֹאֶבֶת
גַּם לֹא מְוַתֶּרֶת
רוֹצָה לְהַמְרִיא אוֹ לְאַזֶּן
וּכְמוֹ בִּמְנוּסָה מִמַּכַּת גַּרְזֶן
שׁוּב וְשׁוּב נָעָה בֵּין הַקְּצָווֹת וְהֵיכָן תִּתְמַקֵּד – לֹא אֶחְקֹּר בַּמּוּפְלָאוֹת