close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • הַמָּוֶת מֵצֵר עַל הַמֵּת / הַמִּשְׂרָה

    אילנה יֹֹפה | שירים | התפרסם ב - 04.02.18

    הַמָּוֶת מֵצֵר עַל הַמֵּת

    הַמָּוֶת מֵצֵר עַל הַמֵּת.

    מֵצֵר עָלָיו הַמָּוֶת הַמֵּת.

    מֵאָז מֵת לֹא לָגַם לְגִימָה אַחַת.

    הָיָה מֵת מִלְּכַתְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מֵת עוֹד.

    הַמָּוֶת כִסָּהוּ בַּחַיִּים חֲדָשִׁים שֶׁפָּרְחוּ לְאַחַר מוֹתוֹ.

    מִתּוֹךְ הַמָּוֶת הִתְחִיל אֶת צְעָדָיו הַמֵּתִים.

    בְּתוֹר מֵת לֹא סִגֵּל לְעַצְמוֹ אוֹרְחוֹת חַיִּים שֶׁל מֵתִים.

    הָיָה מֵת וְהוֹלֵךְ מֵת וְהוֹלֵךְ וְהוֹלֵם בְּעֹמֶק הַשּׁוּרוֹת,

    הַשְּׁבִיל כִּנָּהוּ מֶלֶךְ הַמֵּתִים.

    הָיָה שָׁב וּמֵת שָׁב וּמֵת עַד שֶׁחַי.

    מִשֶּׁחַי, פָּרְחוּ הַשּׁוּרוֹת בִּמְחוֹזוֹתָיו.

    פִּרְחֵי אַרְגָּמָן הֵנֵצוּ לְזֵכֶר יָמָיו הַמֵּתִים.

    פּוֹרְחִים הֵם בַּאֲגַרְטָל בְּדֹלַח סְגַלְגַּל עַל שֻׁלְחָנִי.

     

    09:07 6.12.2017

    הַמִּשְׂרָה

    הִשְׁתַּהֵיתִי קִמְעָה בְּדוּכַן הַתַּבְלִינִים, מִלְמַלְתִּי.

    דִּבַּרְתִּי בְּאֹפֶן מֻמְלָץ וּמִהַרְתִּי לְהִתְפַּטֵּר מֵהַמִּשְׂרָה

    הַמְאֻיֶּשֶׁת בְּיַלְדָּה אַחֶרֶת.

    הַשֶּׁמֶשׁ הִכְחִילָה בְּפַאֲתֵי הָרוּחַ, הָעֶרֶב הֶחְרִיד אֶת

    הָרְחוֹב,

    נִימַת קֹשִׁי הֻרְגְּשָׁה בַּמִּכְתָּב הַסּוֹפִי.

    הַמִּשְׂרָה כְּבָר אֻיְּשָׁה, נֶאֱמַר לִי נֶחְרָצוֹת בְּטֶרֶם עֵת.

    אֲבָל הַמָּקוֹם פָּנוּי?! מָחִיתִי מוּל הַמְמֻנֶּה עַל הַמִּשְׂרוֹת,

    רָחֲשׁוּ סְבִיבוֹ שָׁלֹשׁ מִשְׂרוֹת וְכֻלָּן רֵיקוֹת.

    הִתְיַשַּׁבְתִּי בְּכֻלָּן.

    הָרְחוֹב הִמְלִיץ עָלַי, אוֹמְרִים שֶׁאֲנִי רְאוּיָה, יֵשׁ בִּי

    יְכֹלֶת לְדַפְדֵּף בְּכָל סֵפֶר וְלִמְצֹא מִיָּד,

    לִמְצֹא מָה? שָׁאַל הַמְמֻנֶּה אֶת הַסִּתְוָנִית שֶׁעָמְדָה

    נִכְלֶמֶת.

    סֵּפֶר גָּלַשׁ לְמֶרְחַקִּים אֵינְסוֹפִיִּים שֶׁל רוּחוֹת סְתָו כַּבִּירוֹת.

    הַבָּרָד הֵיטִיב עִם הַשְּׁמוּעוֹת הַקּוֹדְרוֹת שֶׁל הָעֶרֶב.

    הַשִּׁנָנִית חָשָׁה לִנְצֹר אֶת הַשֵּׁן שֶׁנָּפְלָה.

    הַמִּשְׂחָק רַק הֵחֵל, אָמַר הַמְמֻנֶּה עַל הַמִּשְׂרוֹת.

    סוֹבַבְתִּי אֶת הַמַּפְתֵּחַ בְּחֹר הַמַּנְעוּל וְנִכְנַסְתִּי כֻּלִּי מְלֵאַת הִתְלַהֲבוּת.

    הִתְקַבַּלְתְּ? שָׁאַל מִישֶׁהוּ,

    הַמִּשְׂרוֹת הָיוּ מֻנָּחוֹת בַּכְּנִיסָה תְּפוּסוֹת עַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה

    פּוּדֶלִים קְטַנִּים שֶׁמָּצְאוּ אֶת יְעוּדָם.

    לֹא בָּרוּר עֲדַיִן, עָנִיתִי וּמִהַרְתִּי לָרְחוֹב הֶחָצוּי בְּאִמְרַת בַּד מְצֻיֶּרֶת וּבָהּ שְׁלוֹשָׁה כּוֹכָבִים סִיאָמִיִּים, נַבְחָנִיִּים.

    אֵחַרְתְּ. הוֹדִיעוּ לִי בַּקַּבָּלָה, הָרוֹפֵא יָצָא זֶה אַךְ.

    וְהַמְמֻנֶּה? שָׁאַלְתִּי,

    אֵיזֶה מְמֻנֶה? הֵשִׁיבוּ בְּמַבָּט תּוֹהֶה.

     

    15:43 6.12.2017

     

    אילנה יֹֹפה

    משוררת

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 1
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    יום בחייה של אישה זקנה

    מרתה רמון
    נרדמתי לקראת חצות. התעוררתי בחמש ועשרים באברים קפואים. המזגן ומנורת הקריאה...

    לֹא קַל / חִפּוּשׂ

    רני רוזנטל
    לֹא קַל קַמְתִּי בַּבֹּקֶר וְלֹא הִתְגַּעְגַּעְתִּי כְּבָר לֹא נָכְרִי בְּעִיר זָרָה...

    חור במציאות

    אגי רגנר
    המשפחה עמדה צמוד לגומת האדמה הטרייה. החברים יצרו מעגל סביבם, חומת...
    דילוג לתוכן