מוּדָעוּת

מְנַקֵּה הַחַלּוֹנוֹת שֶׁלִּי 
הוּא בּוֹגֵר מִלְחָמָה וָתִיק. 
מַבְרִיק אֶת הַחַלּוֹן בִּמְהִירוּת הָאוֹר,
בּוֹהֶה בַּשֶּׁמֶשׁ בְּאֹפֶן כִּמְעַט
אוֹטוֹמָטִי, 
יוֹדֵעַ כִּי גַּם הַזְּגוּגִית הַמְצֻחְצַחַת בְּיוֹתֵר בַּיְקוּם
תִּסְתַּנְוֵר חִישׁ-קַל מִנְּחִיל הטְּרָאוּמוֹת הַמֵּגִיחַ לִקְרָאתָהּ 
מִמַּעֲמַקֵּי הָאֶתְמוֹל

קשיי קליטה 

"זֶה רַק שְׁעָתַיִם וּקְצָת מִתֵּל אָבִיב," אַתְּ אוֹמֶרֶת, 
יוֹדַעַת שֶׁזֶּהוּ זְמַן הַחוֹצֵץ בֵּין חֹשֶׁךְ לְאוֹר. "סַע, תִּנְשֹׁם קְצָת
אֲוִיר עָרִים," אַתְּ מַדְגִּישָׁה, מַבִּיטָה דֶּרֶךְ חַלּוֹן הַמִּטְבָּח בַּשְּׁמָמָה
הַיְּרֻקָּה-צְהֻבָּה, יוֹדַעַת שֶׁגַּם בֵּית-קְבָרוֹת הוּא מָקוֹם יָפֶה
לִמְבַקְּרִים בּוֹ, הַמְּמַהֲרִים לִשְׁעֹט הַחוּצָה
לְאַחַר מִלּוּי צַו נַפְשָׁם.

**איור ראשי: שרון וובר-צביק.