close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • מַסֵּכוֹת בְּגַן הָעֵדֶן

    יוכבד בן-דור | שירים | התפרסם ב - 21.02.18

    הָיְתָה זוֹ חָוָה אִשָּׁה לוֹהֶטֶת בְּטַעַם תָּפוּחַ כֻּלָּהּ מַסֵּכָה וְאוֹר אַחֵר
    נְכוֹנָה לְהִכָּנַע לַפִּתּוּי שֶׁל נָחָשׁ אָרֹךְ וְעָבֶה
    נִכְרָךְ סְבִיב צַוָּארָהּ וְנִיחוֹחַ פְּרִיחָה בְּרַעֲמַת שַׂעֲרָה הָאָדֹם
    עוֹבֵר מִפֶּה לָאֹזֶן בַּהִלּוּלָה, כְּשֶׁהִיא שׁוֹכֶבֶת לְמַרְגְּלוֹת הַמִּטָּה וּמִתְעַרְטֶלֶת בְּשֻׁתָּפוּת שֶׁל נוֹכְלִים.
    אַחֲרֵי שֶׁהִשִּׁילָה עוֹרָהּ כְּנָחָשׁ, בִּקְּשָׁה לְחַבֵּק אֶת הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת
    וּלְגַרְגֵּר מֵי לִימוֹן בַּדְּבַשׁ, קְטַנָּה וּזְקוּפָה כְּכִידוֹן דּוֹלֶפֶת פְּנִינִים לִבְנוֹת
    מַלְמָלָה מִשָּׂפָה לַשָּׂפָה בְּאוֹתוֹ מִשְׁפַּט כֻּלָּהּ מַסֵּכָה
    נִמְצֵאת קוֹמָה אַחַת מִתַּחַת לַשָּׁמַיִם.
    יָפֶה חַג הַמַּסֵּכוֹת בְּגַן הָעֵדֶן, וְהַכֹּל יוֹצֵא מִמֶּנּוּ אֶל הֶהָרִים וְהָרוּחַ
    וּמְעַכֵּב אֶת תְּנוּעַת הַזְּמַן הַמִּתְהַלֵּךְ מִקְּצֵה הַגַּן וְעַד סוֹפוֹ.
    הַנָּחָשׁ הָיָה גַּנְדְּרָן שֶׁהִקְפִּיד עַל חֶלְקֵי הַלְּבוּשׁ, בִּקֵּר בְּכָל הַמּוּזֵאוֹנִים הַחֲשׁוּבִים,
    הִתְמַצֵּא בְּאָמָּנוּת וְדִקְלֵם כָּל מָה שֶׁהָיָה בַּשִּׁירָה הַקְּלָסִית.
    זְקוּף קוֹמָה הִגִּיעַ לַנֶּשֶׁף וְהוֹצִיא נָפְשׁוֹ אֶל נַפְשָׁהּ שֶׁל חַוָּה,
    בָּא אֵלֶיהָ פְּנִימָה וְהִתִּיז מִמִּיץ הַפְּרִי אֶל שְׂפָתֶיהָ.
    מַדּוּעַ לֹא הֵסִיר אֱלֹהִים אֶת מַסֵּכַת פָּנָיו כְּדֵי לִרְאוֹת שֶׁהַגַּן מוּעָד לְפֻרְעָנוּת,
    מַדּוּעַ חִפֵּשׂ בְּבֶהָלָה אִזּוּן מֻשְׁלָם, וְלֹא הִבְחִין בְּדַקֻּיּוֹת הַנֶּפֶשׁ וּבְצֵרוּפֵי הָאַהֲבָה?
    רְעָדָה טְהוֹרָה שֶׁל אֱלֹהִים הָפְכָה שָׁחֹר עַל מַסֵּכַת פָּנָיו
    וּפָצְעָה אֶת חֲלַל הַתְּהוּדָה בְּחָזֵהוּ, וְגַם בִּכְיוֹ שֶׁהִסְתִּיר חֲלוֹמוֹתָיו.
    וְנַנִּיחַ שֶׁהָעוֹלָם בֶּאֱמֶת נִקְוָה בּוֹ
    וְגַן הָעֵדֶן נִשְׁתַּל סְבִיבוֹ בְּהִשְׁתַּקְּפוּת שִׂמְלוֹתֶיהָ שֶׁל חַוָּה,
    שֶׁהִתְמַסְּרָה לְמִשְׁכַּב אָדָם וְהַנָּחָשׁ, וּבְרֶגַע הַשִּׁנּוּי מַמָּשׁ לֹא הִבְחִין אֱלֹהִים
    אֵיךְ הַשְּׁלוֹשָׁה נוֹשְׁמִים בְּרַכּוּת הָעֵירֹם.

    יוכבד בן-דור

    יוכבד בן־דור היא משוררת וסופרת, זוכת פרס ורטהיים ופרס ספרותי מטעם עיריית בת ים. בעבר כיהנה כמנהלת בית הספר לאמנות בגבעת חביבה וכמנהלת בית הספר האלטרנטיבי "החינוך השלם" בתל יצחק. מחברת ספר הפרוזה "מקל שפאציר", ספרי הילדים "אינשאללה" ו"חוטים של אהבה" וספרי השירה "הילד הכחול", "מביא עלי מחשבות זרות", "מציאות קוראת לי", "פני אישה", "לבן מתוך לבן" ו"ריח יסמין בסיוון". ספרה "הנסיך דני" ראה אור בהוצאת טוטם.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 1
    • 1
    • 4
    • 4

    תגובות


    4 תגובות על “מַסֵּכוֹת בְּגַן הָעֵדֶן”

    1. לילי פרי הגיב:

      איזה תענוג

    2. לילי פרי הגיב:

      כתיבה שמצליחה להעביר חוויב של רוח צבעונית.

    3. עמנואלה ברש רובינשטיין הגיב:

      אוי, איך מתערבבת האירוטיות עם הכאב, נפלא!

    4. נגה אורנשטיין סולודר הגיב:

      נפלא נפלא

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    היא ישנה ולִבּוֹ עֵר

    רן יגיל
    יוסף בן שמואל צרפתי ושירת ימי הביניים המאוחרים לתלמידי הספרות הצעירים...

    תקשורת עכשיו – איך מיידיות התקשורת משפיעה עלינו?

    יורם אורעד
    אחת מהפעולות שמאפשרת הטכנולוגיה היא יצירת קשר מיידי ועשיר, לא רק...

    נחמה של חריקת שיניים

    בעז טרסי
    יש משהו מעט מסורבל ב"מֶטָא-כתיבה", וודאי שבמֶטָא-מֶטָא-כתיבה (דהיינו, הדברים הנכתבים כאן)....
    דילוג לתוכן