מֵאָז שֶׁאֵינְךָ,

אֲנִי קְצָת – אֵינִי.

בְּמִשְׁעוֹל שֶׁבּוֹ פָּסַעְנוּ שְׁנֵינוּ

אֲנִי זֹאת הַהוֹלֶכֶת שָׂם,

לְבַדִּי

תּוֹעֶה אֶת דַּרְכִּי,

בָּעוֹלָם לֹא לִי

כְּחַיְזָר

הַנִּקְלָע לְמָקוֹם אַחֵר וְזָר.

מֵאָז שֶׁאֵינְךָ.

מִשֶּׁאֵינְךָ –

מַשֶּׁהוּ בִּי אָבַד.

כְּשֶׁאֵלֵךְ בַּדְּרָכִים בָּהֵן הָלַכְנוּ

אֶשָּׂא עַל גַּב

אֶת תַּרְמִיל חַיֵּינוּ.

אֲלַקֵּט

וְאֶחְרֹט עַל לוּחַ הַלֵּב,

כָּל חִיּוּךְ, שִׂמְחָה

וּכְאֵב.

וּצְחוֹק, ואַהֲבָה

וְכָּל צַעַר.

שׁוּב לֹא אֶפְסַע לְבַד.

מִשֶּׁאֵינְךָ.

עַכְשָׁו אֵינְךָ.

וַאֲנִי כָּאן – נִשְׁאָרֶת

הוֹלֶכֶת

בַּמִּשְׁעוֹלִים בָּהֶם חָלַפְנוּ שְׁנֵינוּ

מִמְּשִׁיכָה לִצְעֹד אֶת מַסַּע חַיֵּינוּ

וּבְכֹל נְשִׁימָה וּפַסַּע

בִּשְׁבִילֵי הֶעָפָר אוֹ בְּדֶרֶךְ סְלוּלָה.

וּבְכָל מָקוֹם וּפִנָּה

אַתָּה נִמְצָא

וְכָל כָּךְ הִנְּךָ.

עַכְשָׁו – מִשֶּׁאֵינְךָ.