תָּמִיד חָלַמְתְּ לִתְפֹּר לְעַצְמֵךְ בְּגָדִים?
לִתְפֹּר לְעַצְמֵךְ.
זֶה מָה שֶׁתָּמִיד חָלַמְתְּ.
עוֹד מֵאָז שֶׁהֻלְבַּשְׁתְּ שָׁם בְּגַן הָעֵדֶן
בַּבְּגָדִים שֶׁהוּא תָּפַר לָךְ,
בַּכֻּתֹּנֶת שֶׁכִּסְּתָה אוֹתָךְ
כְּשֶׁהִתְבּוֹשַׁשְׁתְּ,
אַחֲרֵי שֶׁטָּעִית
שֶׁפִסְפַסְתְּ
שֶׁנָּפַלְתְּ
וְחַטָּאת .
לִתְפֹּר לְעַצְמֵךְ בְּגָדִים מֵחָדָשׁ.
אַתְּ!
כִּי אַתְּ רוֹצָה בֶּגֶד
שֶׁיְּגַלֶּה אֶת הָאוֹר וְהַיֹּפִי שֶׁלָּךְ
לִתְפֹּר לְךָ בֶּגֶד שֶׁמְּסַפֵּר מַסָּע,
לִתְפֹּר אֶת סִפּוּר הַנְּשָׁמָה
שֶׁבְּתוֹךְ הַגּוּף,
שֶׁנִּגְלָה לוֹ לְאַט .
וְהִנֵּה ,
יֵשׁ דְּרָכִים חֲדָשׁוֹת,
לַחֲזֹר אֶל הַגַּן.