לאן עפים הברבורים בג'רוזלם ביץ?
כמה מילים וכמה ניצוצות על הרומן "ברבורים בג'רוזלם ביץ'" של לילי פרי
מי שמתכונן לקרוא בחֲטף סֵפר שיציית לכל הכּללים, מי שמתכּונן לדפדֵף כדי לחוש סיפוק מאינסוף אירועים, כדאי שיחפֵּש ספר אחר. בַּמרחב של ג'רוזלם ביץ', מרגע שנקלעתם לטריטוריה הקסומה הזו, אתם במָחוז מתעתע – שאין דרך לברוח. זו עלילה אחרת, זו עברית אחרת, זו רוח אחרת, סופה… הרוח הסוחפת.
קחו לדוגמה פרק אחד מתוך הספר של לילי פרי, ותבינו מה קורה באותה ג'רוזלם ביץ'. הפרק נקרא 'לפנות בוקר. יש זיכרונות גרועים שמתעוררים בשמחות'… וכך נפתח הפרק במילים אלה: "הרוח שרקה מעל החלומות, שלרוב היו מצטופפים בראשה בשעות הבוקר המוקדמות".
שימו לב, הרוח כאן שורקת מעל החלומות, לא מעל החלונות. רְאו, הוזהרתם.
כשמיטלטלים בין הקרונות של הרומן הזה, מבינים שזו כתיבה שנבְראה רק בג'רוזלם ביץ'. לא לומדים לכתוב כּך בשום סדנה לכתיבה יוצרת. לא תמצאו דרמה כל כך מפתיעה שבה הכול לא צפוי, והרְשות נתונָה.
הפתיחה מרמזת על רכבת השדים: "המוזיקה היפהפייה הסתחררה ללא הרף… כאילו המוזיקה עצמה, ואלס אחר ואלס, חגָה ומתנודֶדת, נסחפת, מרחפת על שפת תהומות" (ע' 11). כותרות הפרקים מנוסחות בדרך של ניגודים ומתח. כך, לדוגמה, כותרת של פרק – 'זיכרונות גרועים מתעוררים בשמחות', והנה כותרת אחרת – 'לפנות בוקר, הדרך הפתוחה סגורה מעת לעת' (ע' 96).
אנו במציאות של חתונה שֶנָעָה בקֶצב של חלום בּיעותים – כלה לבנה, אשה אדומה… גרוע ושמח, פתוח וסגור – וכל זה – לקראת השחר, לקראת התיקון. לילי פרי אוהבת את השלב הרוחני הזה, להוביל את הכּאוס למקום טוב, לקתרזיס, לְתיקון.
הָכינו את הלְבבות לְגלגל ענק חסר מעצורים – פסיחה מוּאצת בין שתי סעיפּים: נכונות הכּלה להקרבה עצמית – ומצד שני – ניסיון מסחרר להפוך את הקערה על פּיה.
מצד אחד כֵּס מלכות, מצד שני אובדן שליטה…מהר מאד תבינו, שאי אפשר בָּרומן הזה, לדעת מה ההתחלה ומה הסוף. דבר אחד בטוח, בקריאת הרומן הזה תקבְּלו משׁב רוח חזק בַּפּנים, תִּזכּו להתגלותה של סופה מזכֶּכת, של השרָאה פּורֶצת גבולות.
*לרכישת הספר באתר הוצאת "טוטם ספרים" לחצו כאן.
תגובות